מורה נבוכים להורי הפג
שלח לחבראם תשאלו כל ילד "כמה זמן נמשך הריון" הוא יענה "9 חודשים".
אז זהו - שלא תמיד.
באדיבות עמותת להב - למען הפגים בישראל
אם תשאלו כל ילד "כמה זמן נמשך הריון" הוא יענה "9 חודשים".
אז זהו - שלא תמיד.
עמותת להב - למען הפגים בישראל ערכו בשבילכם את כל העצות שאפשר לחשוב עליהן. אנו מקווים כי כתבה זו תעזור לכם להתמצא בפגיה, וכן תסייע להתמודד עם התקופה הלא פשוטה בחייכם.
ימים ראשונים בפגיה
הקדישו את הימים הראשונים להתאקלמות וללמידת ה"חוקים" וההרגלים של הפגייה.
רשמו את מספרי הטלפון של הפגייה, את שעות ביקור הרופאים, את זמני ההאכלה (להורים לפגים גדולים יותר) ואת זמני הרחצה והשקילה.
דברו עם הורים אחרים וקבלו מניסיונם מידע (אודות פעילות האחיות, שעות ביקור הרופאים ביום- ככל שתדעו יותר, כך יהיה לכם קל יותר להתחיל להסתגל לתקופה חדשה. ארוכה יותר או פחות).
בימים הראשונים קשה לאישה היולדת להתמודד לבד מול כל הפרוצדורות של הפגייה. רצוי שיהיה איתך מישהו שיוכל לתת כתף תומכת ולקבל מידע מהצוות, כי למרות ההסברים לא "הכול נכנס" בהתחלה וגם אם רוצים- בלתי אפשרי לעכל את הכול מיד.
הפגיות בארץ מורכבות בד"כ ממספר חדרים. הטיפול בפגים במצב קריטי יותר נעשה בטיפול הנמרץ והטיפול בפגים הגדולים יותר נעשה בחדרי ההמשך- חדרי הטיפולים .
בטיפול נמרץ לכל אחות יש מספר מועט יחסית של פגיםתחת השגחתה, עקב הטיפול הנמרץ.
יהיו מקרים בהם יבקשו מכם לעזוב את החדר עקב קבלה של פג חדש או טיפול בפג שלכם או באחד משכניו לחדר. אנא, הישמעו להוראות הצוות ואל תהוו נטל ברגעים קשים אלו.
חדר הטיפולים הינו חדר, שבו ישנם יותר פגים באחריותה של כל אחות כיוון שהטיפול הוא פחות דורשני ודחוף (שגרתי). חדר זה הינו תחנה לקראת שחרורכם, שיגיע בעזרת השם.
הצוות הרפואי ואתם
היו ערניים. אל תהססו לשאול ולנסות להבין כל דבר בנוגע לטיפול בתינוקכם, אך יחד עם זאת זכרו- כי לא את הכול ניתן להבין ללא רקע רפואי בכלל ובפגים בפרט.
זכרו, על אף שפע המידע שמצוי תחת ידי הרופא המטפל יש פרטים שרק אתם תדעו ו/או תזכרו על הילד שלכם, ולפעמים דווקא זה יעשה את כל ההבדל שבעולם (למשל, הרופא ידע כמה הילד/ה שלכם אכל אתמול והיום, אבל סביר שהוא לא יזכור כמה הוא אכל/ה לפני שבועיים). אגב, גם מכם לא מצופה לזכור את כל הפרטים הללו ולפעמים עדיף פשוט לערוך רישום משלכם לגבי פרטים שנראים לכם רלוונטיים.
אפשר לבקש להסתכל בתיק הרפואי של הילד - זו זכותנו כהורים מכוח חוק זכויות החולה. העיון אפשרי רק בנוכחות הצוות הרפואי (וזאת גם על מנת לקבל הבהרות לדברים שאינם נהירים לכם).
זכותכם וחובתכם להבין את מצבו של הפג ולשאול את הרופאים שאלות.
שאלו את האחות האם ניתן לשנות לפג את התנוחה. יש דעות חלוקות בנושא זה וישנם מצבים בהם הפג זקוק לתנוחה אחת בלבד- אך עדיין, כדאי לברר כל זאת עם האחות. לזכור שאם אפשר, כדאי מאוד להחליף את הצדדים של הפג אחת לכמה ימים.
לבקש ולדבר עם פיזיותרפיסטית מהמחלקה במהלך האשפוז (במידה ומדובר באשפוז ארוך), וכןלפני השחרור ולהתייעץ לגבי הדרך הנכונה להרים, להשכיב, מנשא כן-או-לא ואם כן-איזה? הכול בהתאם למצבו הרפואי של תינוקכם.
כדאי לזכור כי האחיות נמצאות תחת לחץ רב בעבודתן, ולכן יתכנו מקרים בהם לא תקבלו את היחס האישי בו תחפצו. הפעילו שיקול דעת – להגיב או להבליג, ואם החלטתם להגיב – השתדלו שהתגובה תהיה ענינית ובנחת רוח עד כמה שניתן.
למרות שאין כמו האינטואיציה של האם- הצוות הרפואי מבין הרבה יותר. שתפו פעולה עם הצוות הרפואי ונסו לא להלחם בו.
ניתן להתקשר לפגיה בכל שעות היום והלילה (חוץ מזמני ביקור רופאים). תמיד יתכן שהזמן בו התקשרתם הינו זמן קבלת פג חדש או עזרה ראשונה. לכן, התאזרו גם כאן בסבלנות- לא בכל פעם שלא יוכלו לענות לכם סימן שמטפלים דווקא בפג שלכם.
טיפול בתינוק ומגע
ישנם חילוקי דעות בנוגע ליעילות ובטיחות שיטת ה"קנגורו", אך במידה ואושר לכם להשתמש בה, הרי כמה הנחיות ועצות:
ראשית- הקנגורו זוהי שיטת מגע בין ההורה לפג שפותחה בארצות עניות שבהן לא היו מספיק אינקובטורים. הפג מונח על החזה החשוף של ההורה (כמובן שאמור להיות פרגוד לפרטיות). יש המשערים כי פעולה זו והקרבה בין ההורה לילד משפרים את מצבו הרפואי של הפג.
אפשר לעשות קנגורו אם באים מספר דקות לפני האוכל, אז ממילא צריך להוציא את הפצפונים, ואפשר גם להחליף להם ולהאכיל אותם (אם הפג גדול מספיק). אחרי האוכל מעדיפים לא להוציא אותם וזאת על מנת שלא להפריע לפגים.
נהוג, כי הארוחות מתקיימות בהפרש קבוע של שלוש שעות (3,6,9,12).
לפני הקנגורו חשוב לא להתבשם, לא להתאפר ולא למרוח קרם גוף ריחני. מומלץ להשתמש בסבון עדין ככל האפשר. גם כדי שהתינוק
יריח את הריח הטבעי שלכם, וגם כדי לא לגרום לו לגירויים באף ודרכי הנשימה.
בשלב מסוים, על פי מצבו של הפג - הצוות יהיה מעוניין לשתף אתכם בטיפול השגרתי בו (אמבטיה, מדידת חום, החלפת חיתול, האכלה וכדומה) - זהו גם תנאי הכרחי (כמובן) לשחרור. וודאו כי הינכם בטוחים מאד שאתם עושים את הדברים כהלכה ואל נא תפחדו להציע לעזור בטיפולים. ברוב המקרים הצוות יעריך את רצונכם, וייתן לכם תפקידים הולכים וגדלים על פי מידת הנכונות שלכם, בשילוב הערכת היכולת שלכם ומצבו הרפואי של ילדכם.
תרגישו ותתבוננו בתינוקכם. בדקו איזה סוג של מגע התינוק אוהב. פגים צעירים וקטנים במיוחד יכולים ממש להירתע ממגע. אצלם אין ברירה אלא לחכות עם הקנגורו. אצל תינוקות גדולים יותר, חשוב לגעת במגע בוטח, רציף ו"עוטף", ולא בליטופים עדינים וקופצניים.
דברו אל התינוק, שירו לו שירים. קראו לו סיפורי ילדים. כל פעילות של זמן איכות שתעשו עם תינוק גדול יותר, כדאי שתעשו לאחר קבלת אישור מהצוות הסעודי.
לאלו מהפגים שמקבלים האכלה בזונדה - הציעו לצוות לתת מוצץ בזמן הארוחות כדי שהתינוק יקשר אכילה ומציצה. חשוב להדגיש, הבשלת רפלקס המציצה והבליעה,הינו פיזיולוגי. המועד בו מדובר הוא סביב שבוע 34. לכן, הורים לפגים צעירים יותר- הסבלנות משתלמת.
