הכן את חיות הבית לקראת התינוק
שלח לחבר
הכן את חיות הבית לקראת התינוק
מאת: יעל שי דקל .
לקראת בואו של התינוק הביתה אנו עורכים הכנות מרובות. לצד הקניה של האביזרים והחפצים עבורו, אנו עוברות המוני בדיקות, קורס הכנה ללידה והמהדרין אפילו הולכים לקורס עזרה ראשונה לתינוקות. אולם מה שתמיד הפליא אותי ואם יורשה לי בעיקר אצל הישראלים, שעצם הידיעה על כך שהזוג בהריון, סוללת את הדרך החוצה עבור חיות המחמד.
מאת: יעל שי דקל
לקראת בואו של התינוק הביתה אנו עורכים הכנות מרובות. לצד הקניה של האביזרים והחפצים עבורו, אנו עוברות המוני בדיקות, קורס הכנה ללידה והמהדרין אפילו הולכים לקורס עזרה ראשונה לתינוקות. אולם מה שתמיד הפליא אותי ואם יורשה לי בעיקר אצל הישראלים, שעצם הידיעה על כך שהזוג בהריון, סוללת את הדרך החוצה עבור חיות המחמד.
טיעון המחץ של הרבה אנשים הוא שחיה כזו או אחרת תגרום למחלות. בעצם האמירה הזו יש חריצת גזר דין מוות ועשית עוול לסקטור שלם של בעלי חיים. לפי ד"ר גור הגורם המרכזי לתחלואה בקרב תינוקות הם האחים שלהם או הוריהם, כך שלא כדאי להאשים את הכלב, החתול או התוכים כל כך מהר. חיסון החיות בזמן וטיפול בריאותי נכון בהן, יוביל רק להעשרת חוויות הילד. לתיאורית הג'יפה כפי שד"ר גור קורה לה בהלצה, יש תימוכין מחקריים. מחקר שהתפרסם לפני כשנה ב-new england journal of madison שבדק ילדים מיום שנולדו ועד בגרותם, מוכיח כי אצל ילדים אשר נחשפו לחיות בית ודשאים בגיל מוקדם, הופיעו פחות מקרים של תקיפה עצמית של הגוף, כדוגמת אסתמה או קדחת השחת בבגרותם.
באותה המידה שלא היה עולה על דעתם של הורים להוציא את אח הבכור לתקופה הקריטית של שלושת החודשים הראשונים מהבית, אין לעשות זאת לחיות המחמד. מה גם שהתינוק בששת החודשים הראשונים לחייו מחוסן באמצעות הנוגדנים שקיבל מאמו דרך השלייה, כך שטענות כנגד טקסופלזמה וכדומה גם הן בטלות.
אולם השיקולים בעד ונגד להמשיך להחזיק את חיות המחמד אינם מסתיימים כאן. בעיה נוספת אשר מפחידה ובצדק הרבה הורים חדשים, היא מה יהיה אם חיית המחמד תתקוף את התינוק חסר האונים. ראשית עלינו לזכור כי על כל סיפור מפחיד כזה או אחר בו הכלב תקף את התינוק, יש מאות סיפורים, שבאופן טבעי לא הגיעו לעיתונות, בהם החזרה הביתה והשנים שאחרי עברו בשלום ובהצלחה.
ככלל הריון אינו סיבה להיפטר מהכלב או החתול אלא בסך הכל צורך להיערך מראש ובהתאם. בואו לא נשכח שעבור הכלב או החתול שהיו עד עכשיו "הבעלים החוקיים" של הבית תהליך צמצום הטריטוריה באופן דרסטי ופתאומי עשויים לעורר בעיה. גם במקרה הזה מומלץ לנהוג באותו אופן בו הייתם מכינים אח בוגר יותר. מצחיק ככל שזה ישמע, חיות הבית צריכות קורס הכנה לקראת בואו של התינוק.
בעוד שלאח בוגר אפשר להקריא סיפורים, ולהדגים מבתים של חברים או משפחה - מה קורה כשמצטרף תינוק למשפחה, בחיות מחמד הבעיה קצת יותר מאתגרת. המטרה שננסה להשיג היא התרגלות הדרגתית והכנסת גירויים חדשים ושונים של התינוק לאט לאט לחיי היומיום.
תנסו להתבונן בדברים לרגע מנקודת מבטו של החתול או הכלב. בוקר בהיר אחד, אחת הבעלים שלו נעלמת, בהמשך גם הבעלים השני כמעט לא נמצא ובקושי מוציאים אותו או נותנים לו תשומת לב. בהמשך מגיעים אנשים זרים עם המון ציוד שיש לו ריח לא מוכר ואז כולם חוזרים הביתה עם עוד משהו חדש ואף אחד לא מתייחס יותר אליו.
בוודאי שלכל הדברים הללו תהיה תגובה, כי באותה המידה שאצל בני אדם תיאור כזה היה מעורר חוסר ביטחון הרי שבוודאי הוא יעורר חוסר ביטחון אצל חיות המחמד.
אולם אל דאגה גם למצב הזה יש פתרונות אשר מאפשרים להרגיל את החיות בהדרגתיות לסיטואציה החדשה שתבוא בקרוב. למשל אפשר להביא את הריהוט של הילד (או לפחות חלק ממנו), הביתה מראש ולתת לחיות להתרגל עליהם. את החתולים ניתן ללמד לא להיכנס לעריסה או למיטה ואת הכלב מרגילים להיות קשור (בהתאם לצורך), בסביבתה. בנוסף אפשר גם להרגיל את חיית המחמד לילדים ותינוקות בעצם החשיפה עליהם והקניית חוקי התנהגות בסיסיים בסביבתם. אם זה ילדים של חברים שיבואו עליכם, או אם זה בטיולים רגליים לגן שעשועים.
תחת השגחה מתמדת וחיזוקים חיוביים נכונים, לפי ד"ר עופרה גלילי, רופאה וטרינרית המטפלת בבעיות התנהגות במרפאה לטיפול התנהגותי בבית החולים לחיות מחמד בבית דגן, כל חיה תלמד כללים עקרוניים של מותר ואסור.
אולם גם אם כל ההכנות והאימונים זה יהיה פזיז להניח כי עכשיו הכל יהיה בסדר. אחרי החזרה מבית החולים הביתה, באותה מידה שלא הייתם מעלים על דעתכם להשאיר ילד קטן עם תינוק בן יומו לבד, יש לנהוג בהתאם עם חיות הבית. המציאות מראה הרבה מקרים, בהם הכלבים ממש הופכים להיות המלאכים המגנים של הילד, לא משנה כמה הוא מושך להם בשיער ושופך להם חול לאוזן. החתולים לומדים מהר מאוד שזה לטובתם האישית להתרחק מהזאטוטים. כאשר לא שוכחים כי חיית המחמד היא גם חלק מהתא המשפחתי ומתייחסים לרגשותיה, הכל זורם על מי מנוחין. ניתן לומר גם שחלק מהבעיה היא העובדה שהאמהות הצעירות מקדישות את כל כולן לתינוק ומתעלמות משאר תושבי הבית, באופן טבעי גם מחיית המחמד. ברגע שחיית המחמד תקבל את נתח הזמן והאהבה שלה, היא תלמד ומהר כי היא איננה בן יחיד יותר, ותקבל את התינוק החדש בהבנה ובאהבה ולא בקנאה.
השיקול האחרון אשר בד"כ מטה את הכף לרעת גורל חיות הבית הא נושא הטפילים. כל בית שיש בו כלב או חתול נחשפים לנושא הפשפשים הפרעושים והקרציות. אמנם בחורף בדרך כלל המצב טוב יותר מאשר בקיץ, אולם כאשר מגיע תינוק חדש הביתה לעולם אין לדעת. לכן יש להמשיך עם הוראות היצרנים של החומרים נגד הטפילים בכל עונות השנה במשנה תוקף ולא להגיע למצב בו רואים את החיות מתגרדות. לפני בוא התינוק הביתה מומלץ גם לעשות טיפול 10,000 קטן לבית שבמסגרתו רצוי להזמין מדביר, זמן ניכר לפני הגעת התינוק, ולרסס ולכבס את מקום מרבצם של החיות. ברגע שכללים אלו ישמרו באדיקות הבעיה בהחלט תהיה תחת שליטה ואין מקום לדאגה. כמו כן ביקור קבוע אצל הווטרינר וחיסון נגד תולעים של החתולים והכלבים כאחד יכול להביא לפתרון הבעיה הקריטית האחרונה. אם יש לכם בבית כלוב של ציפורים מומלץ להגביה אותו מראש למקום אליו הזאטוטים לא יכולים להגיע ובזאת תם ונישלם הסיפור.
בקיצור בואו לא נשכח למה נכנסתם לסיפור הזה מלכתחילה וזה משום שרציתם לבנות משפחה. חיות המחמד אשר היו חלק מהמשפחה עד כה, יכולים בהחלט להכניס גיוון ועושר חוויתי עבור כל צאצא. עם כל חשש ניתן לפנות לבעלי מקצוע ולהיערך מראש והכי חשוב שיהיה במזל טוב!
מאת: יעל שי דקל .
לקראת בואו של התינוק הביתה אנו עורכים הכנות מרובות. לצד הקניה של האביזרים והחפצים עבורו, אנו עוברות המוני בדיקות, קורס הכנה ללידה והמהדרין אפילו הולכים לקורס עזרה ראשונה לתינוקות. אולם מה שתמיד הפליא אותי ואם יורשה לי בעיקר אצל הישראלים, שעצם הידיעה על כך שהזוג בהריון, סוללת את הדרך החוצה עבור חיות המחמד.
מאת: יעל שי דקל לקראת בואו של התינוק הביתה אנו עורכים הכנות מרובות. לצד הקניה של האביזרים והחפצים עבורו, אנו עוברות המוני בדיקות, קורס הכנה ללידה והמהדרין אפילו הולכים לקורס עזרה ראשונה לתינוקות. אולם מה שתמיד הפליא אותי ואם יורשה לי בעיקר אצל הישראלים, שעצם הידיעה על כך שהזוג בהריון, סוללת את הדרך החוצה עבור חיות המחמד.
טיעון המחץ של הרבה אנשים הוא שחיה כזו או אחרת תגרום למחלות. בעצם האמירה הזו יש חריצת גזר דין מוות ועשית עוול לסקטור שלם של בעלי חיים. לפי ד"ר גור הגורם המרכזי לתחלואה בקרב תינוקות הם האחים שלהם או הוריהם, כך שלא כדאי להאשים את הכלב, החתול או התוכים כל כך מהר. חיסון החיות בזמן וטיפול בריאותי נכון בהן, יוביל רק להעשרת חוויות הילד. לתיאורית הג'יפה כפי שד"ר גור קורה לה בהלצה, יש תימוכין מחקריים. מחקר שהתפרסם לפני כשנה ב-new england journal of madison שבדק ילדים מיום שנולדו ועד בגרותם, מוכיח כי אצל ילדים אשר נחשפו לחיות בית ודשאים בגיל מוקדם, הופיעו פחות מקרים של תקיפה עצמית של הגוף, כדוגמת אסתמה או קדחת השחת בבגרותם.
באותה המידה שלא היה עולה על דעתם של הורים להוציא את אח הבכור לתקופה הקריטית של שלושת החודשים הראשונים מהבית, אין לעשות זאת לחיות המחמד. מה גם שהתינוק בששת החודשים הראשונים לחייו מחוסן באמצעות הנוגדנים שקיבל מאמו דרך השלייה, כך שטענות כנגד טקסופלזמה וכדומה גם הן בטלות.
אולם השיקולים בעד ונגד להמשיך להחזיק את חיות המחמד אינם מסתיימים כאן. בעיה נוספת אשר מפחידה ובצדק הרבה הורים חדשים, היא מה יהיה אם חיית המחמד תתקוף את התינוק חסר האונים. ראשית עלינו לזכור כי על כל סיפור מפחיד כזה או אחר בו הכלב תקף את התינוק, יש מאות סיפורים, שבאופן טבעי לא הגיעו לעיתונות, בהם החזרה הביתה והשנים שאחרי עברו בשלום ובהצלחה.
ככלל הריון אינו סיבה להיפטר מהכלב או החתול אלא בסך הכל צורך להיערך מראש ובהתאם. בואו לא נשכח שעבור הכלב או החתול שהיו עד עכשיו "הבעלים החוקיים" של הבית תהליך צמצום הטריטוריה באופן דרסטי ופתאומי עשויים לעורר בעיה. גם במקרה הזה מומלץ לנהוג באותו אופן בו הייתם מכינים אח בוגר יותר. מצחיק ככל שזה ישמע, חיות הבית צריכות קורס הכנה לקראת בואו של התינוק.
בעוד שלאח בוגר אפשר להקריא סיפורים, ולהדגים מבתים של חברים או משפחה - מה קורה כשמצטרף תינוק למשפחה, בחיות מחמד הבעיה קצת יותר מאתגרת. המטרה שננסה להשיג היא התרגלות הדרגתית והכנסת גירויים חדשים ושונים של התינוק לאט לאט לחיי היומיום.
תנסו להתבונן בדברים לרגע מנקודת מבטו של החתול או הכלב. בוקר בהיר אחד, אחת הבעלים שלו נעלמת, בהמשך גם הבעלים השני כמעט לא נמצא ובקושי מוציאים אותו או נותנים לו תשומת לב. בהמשך מגיעים אנשים זרים עם המון ציוד שיש לו ריח לא מוכר ואז כולם חוזרים הביתה עם עוד משהו חדש ואף אחד לא מתייחס יותר אליו.
בוודאי שלכל הדברים הללו תהיה תגובה, כי באותה המידה שאצל בני אדם תיאור כזה היה מעורר חוסר ביטחון הרי שבוודאי הוא יעורר חוסר ביטחון אצל חיות המחמד.
אולם אל דאגה גם למצב הזה יש פתרונות אשר מאפשרים להרגיל את החיות בהדרגתיות לסיטואציה החדשה שתבוא בקרוב. למשל אפשר להביא את הריהוט של הילד (או לפחות חלק ממנו), הביתה מראש ולתת לחיות להתרגל עליהם. את החתולים ניתן ללמד לא להיכנס לעריסה או למיטה ואת הכלב מרגילים להיות קשור (בהתאם לצורך), בסביבתה. בנוסף אפשר גם להרגיל את חיית המחמד לילדים ותינוקות בעצם החשיפה עליהם והקניית חוקי התנהגות בסיסיים בסביבתם. אם זה ילדים של חברים שיבואו עליכם, או אם זה בטיולים רגליים לגן שעשועים.
תחת השגחה מתמדת וחיזוקים חיוביים נכונים, לפי ד"ר עופרה גלילי, רופאה וטרינרית המטפלת בבעיות התנהגות במרפאה לטיפול התנהגותי בבית החולים לחיות מחמד בבית דגן, כל חיה תלמד כללים עקרוניים של מותר ואסור.
אולם גם אם כל ההכנות והאימונים זה יהיה פזיז להניח כי עכשיו הכל יהיה בסדר. אחרי החזרה מבית החולים הביתה, באותה מידה שלא הייתם מעלים על דעתכם להשאיר ילד קטן עם תינוק בן יומו לבד, יש לנהוג בהתאם עם חיות הבית. המציאות מראה הרבה מקרים, בהם הכלבים ממש הופכים להיות המלאכים המגנים של הילד, לא משנה כמה הוא מושך להם בשיער ושופך להם חול לאוזן. החתולים לומדים מהר מאוד שזה לטובתם האישית להתרחק מהזאטוטים. כאשר לא שוכחים כי חיית המחמד היא גם חלק מהתא המשפחתי ומתייחסים לרגשותיה, הכל זורם על מי מנוחין. ניתן לומר גם שחלק מהבעיה היא העובדה שהאמהות הצעירות מקדישות את כל כולן לתינוק ומתעלמות משאר תושבי הבית, באופן טבעי גם מחיית המחמד. ברגע שחיית המחמד תקבל את נתח הזמן והאהבה שלה, היא תלמד ומהר כי היא איננה בן יחיד יותר, ותקבל את התינוק החדש בהבנה ובאהבה ולא בקנאה.
השיקול האחרון אשר בד"כ מטה את הכף לרעת גורל חיות הבית הא נושא הטפילים. כל בית שיש בו כלב או חתול נחשפים לנושא הפשפשים הפרעושים והקרציות. אמנם בחורף בדרך כלל המצב טוב יותר מאשר בקיץ, אולם כאשר מגיע תינוק חדש הביתה לעולם אין לדעת. לכן יש להמשיך עם הוראות היצרנים של החומרים נגד הטפילים בכל עונות השנה במשנה תוקף ולא להגיע למצב בו רואים את החיות מתגרדות. לפני בוא התינוק הביתה מומלץ גם לעשות טיפול 10,000 קטן לבית שבמסגרתו רצוי להזמין מדביר, זמן ניכר לפני הגעת התינוק, ולרסס ולכבס את מקום מרבצם של החיות. ברגע שכללים אלו ישמרו באדיקות הבעיה בהחלט תהיה תחת שליטה ואין מקום לדאגה. כמו כן ביקור קבוע אצל הווטרינר וחיסון נגד תולעים של החתולים והכלבים כאחד יכול להביא לפתרון הבעיה הקריטית האחרונה. אם יש לכם בבית כלוב של ציפורים מומלץ להגביה אותו מראש למקום אליו הזאטוטים לא יכולים להגיע ובזאת תם ונישלם הסיפור.
בקיצור בואו לא נשכח למה נכנסתם לסיפור הזה מלכתחילה וזה משום שרציתם לבנות משפחה. חיות המחמד אשר היו חלק מהמשפחה עד כה, יכולים בהחלט להכניס גיוון ועושר חוויתי עבור כל צאצא. עם כל חשש ניתן לפנות לבעלי מקצוע ולהיערך מראש והכי חשוב שיהיה במזל טוב!
