כיצד להתגבר על דכדוך חורף אצל ילדים?
שלח לחברילדים, כמו גם מבוגרים, עלולים להיכנס לדכדוך בימי החורף הקרים והגשומים. עצם השהייה הממושכת בימי החורף הגשומים בבית מולידה לא פעם בעיות ואליה מצטרפים שעות האור המעטות והטמפרטורות הנמוכות.
מאת: פזית בלציאנו נגרין, יועצת החינוכית - מרכז קוביות לגיל הרך ברמת גן
ילדים, כמו גם מבוגרים, עלולים להיכנס לדכדוך בימי החורף הקרים והגשומים. עצם השהייה הממושכת בימי החורף הגשומים בבית מולידה לא פעם בעיות ואליה מצטרפים שעות האור המעטות והטמפרטורות הנמוכות.
ילדים בדרך כלל מתקשים ללא מסגרת כמו גינה, משחקייה, חוגים או כל פעילות מתוכננת שעושים בדרך כלל אחר הצהריים. הם רגילים לפעילויות מסוימות וכאשר הן לא מתרחשות כל סדר יומם הקבוע משתבש. ילדים, להבדיל מהמבוגרים, אינם יודעים ליזום פעילויות ומתקשים לארגן את זמנם הפנוי. המצב מחמיר בדרך כלל כאשר ישנם עוד ילדים המבלים בבית וזאת בהחלט חממה טובה ליצירת מריבות.
ילדים ללא מסגרת מוגדרת חשים פחות בטוחים ופחות רגועים. הם עלולים להתנהג בעצבנות ואי שקט אשר מביאה לא פעם לאלימות. כאשר ילד משועמם הוא נוטה יותר לנדנד, להיצמד להורה או להתגרות באחיו. הימצאות יחד מובילה ליותר מריבות ומתחים גם בין האחים וגם בין ההורים לילדים.
על מנת לסייע לילדים לעבור את ימי החורף בצורה נעימה חשוב מאד לעשות מאמץ להמשיך בשגרה, ככל שהמסגרת בבית תהיה ברורה ומתוכננת יותר כך יחושו הילדים רגועים יותר. יש לתכנן פעילויות משותפות מראש ולא להעביר מסר של בהלה ממעט גשם, רוח או טמפרטורות קרות.
בימי החורף ילדים נוטים יותר לצרוך דברי מתיקה, דברי מתיקה מתפרקים במהירות ואינם מכילים ערכים תזונתיים מועילים, מה שמביא לנפילה מהירה של רמת הסוכר, רצון חוזר למתוק והגברת הדכדוך. תזונה נכונה חשובה במיוחד אצל ילדים מדוכדכים בימי החורף. על ההורים מוטלת האחריות לשים גבולות ולצמצם את צריכת הממתקים והחטיפים בפרט בבית בימים אלה.
פעילות גופנית הוכחה כאפקטיבית ובעלת השפעה מטיבה עם מצבי רוח. על כן חשוב להפעיל את הילדים גם בימים הגשומים בתוך הבית בעזרת מתקני ג'מבורי ביתיים או בכל דרך יצירתית אחרת. מוסיקה יכולה בהחלט לשנות את מצב הרוח ולהכניס מרץ והנאה. הדליקו דיסק שהילד אוהב, כזה שגורם לו לחייך ולגוף לזוז.
צריך לזכור כי למשחק משותף עם הילדים יש מטרות אחדות: מגע גומלין בין הילד להורה, בילוי משותף, יצירת דיאלוג ותרומה להתפתחות הילד בתחום הקוגניטיבי והרגשי. באמצעות המשחק המשותף למד הפעוט חוקים וקודים התנהגותיים להם יזדקק מאוחר יותר. במהלך המשחק נרכשות מיומנויות רבות ברמה הגופנית וברמה התפיסתית כמו פיתוח שפה, פיתוח דמיון, חושים ורגש ופיתוח המוטוריקה.
אחד התפקידים החשובים של המשחק עם הילד בכל שלב ובכל גיל הוא, יצירת קשר. עצם הבילוי והמפגש החוויתי אשר אין בו מתן הוראות או דרישות מהילד ושמאפייניו העיקריים הם תחושות של כיף, שיתוף פעולה ושחרור. המשחק הבילוי והעשייה המשותפת עם הפעוט תורמים להדדיות ולקשר עמוק בין הילד להורה.
גם צעצועים עשויים לגוון את המשחק המשותף ואין להתעלם מחלקם בפיתוח כושר ומיומנויות, אך אסור לשכוח, אין תחליף למשחק משותף עם ההורה. כאשר ילד משחק תמיד לבד, הוא מחמיץ את האפקט התקשורתי ואת חווית הכיף שמזמן המשחק המשותף.
פעילות משותפת עם הילד יכולה לכלול גם עבודות בית פשוטות: למיין גרביים, לאפות ביחד עוגיות או לשטוף את הירקות לארוחת הערב. העזרה בעבודות הבית השונות מעניקה לילד תחושת אחריות ושייכות.
ניתן לאלתר פיקניק באמצע הסלון, לבנות אוהל מסדינים עם שמיכות, כריות וארוחת ערב, כאשר מחשיך מעט אפשר להשתמש בפנס על מנת להאיר את האוהל. עצם תהליך בניית האוהל מעניק הנאה רבה עבור הפעוט. אפשר להתחפש לדמויות מוכרות ואהובות מהאגדות. משחקי תפקידים למיניהם מומלצים במיוחד. בגדים ישנים יכולים לשמש כתחפושת - הילד ייהנה להתחפש ולאלתר חוויות יומיומיות וייתן בכך פורקן לדמיון , ליצירתיות, ולרגשות שבו.
עם ילדים בוגרים יותר ניתן להנביט קטניות (שעועית, סויה, פול, עדשים, אפונה וכדומה). מניחים שכבת צמר גפן בכלי שטוח מרטיבים אותה קלות ומניחים עליה את הקטנית שהילד בחר, מכסים בשכבת צמר גפן לחה נוספת ומוודאים מידי יום כי הצמר גפן לח. אפשר לתת לפעוט להתנסות במגוון חומרים כמו בצק, פלסטלינה, קצף גילוח, קצף אמבט, צבעי ידיים וכדומה.
נוכחות ההורה משמעותית עבור תהליך הלמידה. כאשר ההורה נוכח בזמן שילדו בונה למשל מגדל מקוביות, הוא יכול לשמש כמתווך בינו לבין המשחק, ההורה מבהיר לילד איך לשחק ומלווה במלל פעולות שעושה הילד. כך למד הילד להבין לקשר ולתאר במילים את מעשיו ובכך הוא מגיע עם הזמן להבנה עמוקה יותר של תהליכי המשחק.
חשוב אומנם שההורים יהיו מעורבים בחיי הילד וישהו במחיצתו במשך המשחק, אך באותה מידה חשוב שיהיו מודעים לעובדה כי קיימת חשיבות ניכרת לכך שילדים ילמדו להעסיק את עצמם. התערבות מופרזת מצד ההורים יוצרת תלות במבוגר שייתן להם הוראות בכל רגע פנוי. כאשר הילד משחק עם עצמו, במשחקי דמיון למשל, הוא מממש את האשליה כי הוא כל יכול ויוצר גשר בין העולם הפנימי לבין העולם החיצוני.
