נשים בישראל 2010: מתחתנות מוקדם, משכילות יותר, אך מרוויחות רק 64% משכר גברים
שלח לחבר"עשייה רבה של ארגוני מגזר שלישי ורשויות השלטון שיפרו את מצבה של האישה בישראל אך עם זאת, רבים מהצעדים הננקטים הם הצהרתיים בלבד ומתקשים במבחן האכיפה".
הדו"ח, שנכתב ע"י יהל אס-קורלנדר, מנהלת מחלקת המידע והמחקר בשדולת הנשים, בודק את הנעשה בתחום קידום זכויות נשים בישראל במהלך חמש השנים האחרונות. בדו"ח תשעה תחומים בהם מובאים נתונים סטטיסטיים ומלווים בפרשנות מגדרית: נשים וחינוך, נשים וכלכלה, נשים בעוני, נערות וילדות, (הפרת) זכויות אדם של נשים, אלימות כלפי נשים, דיני אישות, גופים ציבוריים לקידום נשים ונשים בתפקידי מפתח.
יהל אס-קורלנדר, מנהלת מחלקת המחקר והמידע בשדולה: "אפלייה כלפי נשים קיימת במדינת ישראל היא חוצת מעמדות חברתיים ותרבותיים. האפלייה מתבטאת בין היתר בפערים שערורייתיים בשכר וביכולת לצאת לעבודה למול נטל הטיפול בילדים; אפלייה קיימת ביתר שאת בקרב נשים מאוכלוסיות שכבר סובלות מאפלייה מבנית הן מעצם היותן מיעוט והן עקב נסיבות חייהן: כגון נשים ערביות, נשים מהגרות עבודה, נשים בזנות ונשים פליטות ומבקשות מקלט; חלק מאפלייה כלפי נשים מעוגנת היטב כך שהסיכוי לשנותה קלוש וזאת למשל בתחום הנוגע לדיני אישות, הן בקרב יהודים והן בקרב דתות אחרות".
נורית צור, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל מוסיפה כי: "ישנה חשיבות רבה בפרסום נתונים אלו משום תרומתם לטיפול אפקטיבי בבעיות שהדו"ח מעלה ומציף. הדו"ח מוכיח כי אפליית נשים עדיין מתקיימת בתחומים רבים בחברה הישראלית. אפלייה זו מהווה חסם בפני נשים להצליח ולהתקדם הן בעבודה והן בחיים האישיים ובמשפחה. על החברה הישראלית כולה להתגייס ולהילחם בתופעות המועלות כאן בדו"ח ועל הממשלה לקבוע יעדים אופרטיביים למלחמה באפלייה זו".
להלן מספר נתונים נבחרים מתוך הדו"ח:
בכל פרק נסקרים נתונים עדכניים והתפתחויות של חמשת השנים האחרונות בנוגע למיגור האפליה ולקידומן של נשים. דו"ח זה נוגע בחלק מהסוגיות המשמעותיות ביותר לנשים בישראל נכון לשנת 2010 .
נשים וחינוך:
· בשנים האחרונות, על־פי כל מדדי ההשכלה, נשים משכילות יותר מגברים בישראל, מהגן ועד להשכלה הגבוהה.
· נערות מובילות גם בכל המדדים של זכאות לתעודת בגרות ועמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות.
· 60.2% מהתלמידות היהודיות זכאיות לתעודת בגרות (בהשוואה ל־ 49.4% מהתלמידים היהודים).
· בשנת 1990 נשים היו לראשונה מחצית מכלל הלומדים לתואר ראשון בישראל, ובשנים האחרונות הן כ־ 55% (55.8% בשנת 2008).
· עם זאת, עדיין קיימת חלוקה בין המינים במקצועות הלימוד; במקצועות הנחשבים נשיים, חלקן של הנשים גבוה.
· המקצועות העיקריים שנחשבים נשיים הם מקצועות העזר הרפואיים, שבהם נשים הן 80.6% מכלל הלומדים, ומקצועות החינוך וההכשרה להוראה, שבהם נשים הן 80.4% מכלל הלומדים.
· במקצועות הנחשבים גבריים, כמו הנדסה ואדריכלות, שיעורן של הנשים קטן והוא 25.9%. במקצועות יוקרתיים, כמו הנדסת חשמל, הנדסת מכונות והנדסת מחשבים נשים הן פחות מ־10%.
· אף שנשים הן רוב בקרב בעלי התארים האקדמיים (ראשון, שני ושלישי), הן אינן מאיישות את רוב המשרות האקדמאיות. יתר על כן, בקרב הסגל הבכיר באוניברסיטאות - הדרגה הבכירה למשרה אקדמאית – נשים הן מיעוט בוטה.
· בערות: בשנת 2008 2.4% מכלל הנשים היהודיות מעל גיל 15 בישראל לא השלימו ולו שנת לימוד אחת, בהשוואה ל־ 1.2% מהגברים. אצל הנשים הערביות המספר היה גבוה פי 4 ול־8.5% מהנשים הערביות חסרה כל השכלה רשמית לעומת 2.5% אצל הגברים הערבים.
נשים וכלכלה
· שיעור השתתפותן של נשים בכוח העבודה האזרחי בישראל עולה בהתמדה והגיע ל־51.3% בשנת 2008 (בהשוואה ל־46.3% בשנת 1998) בעוד בקרב הגברים השיעור היה 62.0%.
· אחוז הנשים השכירות במשק עומד על 92% מתוך כלל הנשים המועסקות (בהשוואה ל־83% מכלל הגברים) שהן 48% מכלל השכירים במשק.
· נשים הן 52% מתוך כלל השכירים המועסקים באמצעות חברות קבלן.
· 5% מהנשים הן עצמאיות ונשים הן 32.5% מתוך כלל העסקים העצמאים
· בשנת 2008 נשים היו 47.2% מבין בעלי משלח יד אקדמי (40.0% בשנת 1988) ו־31.5% מבין המנהלים (בהשוואה ל־14.7% בשנת 1988).
· 34% מכלל עובדי ההי־טק הן נשים (88,300 נשים).
· בשנת 2008, כמחצית מהנשים היו מועסקות ב־6 משלחי יד נשיים מסורתיים שמתאפיינים בשכר עבודה נמוך: "עובדי הוראה בבתי ספר יסודיים ובגני ילדים ומדריכים חברתיים", "מטפלים", "עובדי מזכירות", "מוכרים, זבנים ודוגמנים", "פקידים אחרים", ו"עובדי ניקיון במבנים, עובדי מטבח ועובדי מכבסות".
· השכר החודשי הממוצע של גברים גבוה מהשכר החודשי הממוצע של נשים בכל המגזרים במשק, ונשים משתכרות בממוצע 64% משכרם של גברים. התהום מצטמצמת אך לא נעלמת כשמשווים בין שכר עבודה לפי שעה שמשתכרים גברים ונשים: נשים משתכרות 84% משכרם של גברים
· בשנת 2007, 161,900 מועסקים היו עובדי חברות כוח אדם וקבלני משנה - 5.7% מהמועסקים במשק.54.6% מהמועסקים בשתי קבוצות אלו היו נשים.
· המדינה היא המעסיק הגדול ביותר במשק ואחוזי העסקה בו אף גדלים משנה לשנה. על־פי נתוני דו"ח האגף לקידום ושילוב נשים בשירות המדינה לשנת 2009, נשים הן רוב המועסקים על־ידי המדינה – 65% בשנת 2007 (באופן זהה לשנים קודמות).
· רוב הנשים שעובדות בשירות המדינה עובדות במשרות מנהלה (45%) וכאחיות (22%). למרות שנשים הן רוב, ייצוגן חסר באופן משמעותי בכל הקשור לדרגות הבכירות בשירות המדינה. בדרג א' הכולל תפקידים המקבילים למנכ"לים, משנה למנכ"לים ומנהלי בתי חולים כללים גדולים, נשים הן 34% בלבד.
· מבין עובדי הדרג המשפטי אחוז הנשים גבוה באופן חריג ובלעדיו ייצוג הנשים לדרג זה [דרג א'] עומד על 11% בלבד נכון לשנת 2008 – משמע, 9 נשים בלבד בדרג א' מתוך 84 בכירים.
נשים בעוני
· נשים הן רוב מתוך כלל מקבלי קצבת הבטחת הכנסה וקצבת זקנים ושארים - 56% ו־68.8% בהתאמה.
· בשנים 2005 - 2006 מעל חמישית מכלל הנשים (מעל גיל 15), שהן יותר מחצי מיליון נשים, מוגדרות כעניות.
· בשנת 2007 23% מהנשים דיווחו שוויתרו על קניית אוכל בגלל עוני, בהשוואה ל־18% מהגברים.
· שתי קבוצות אוכלוסיות חשופות יותר לעוני בחברה הישראלית: נשים ערביות ואימהות במשפחות חד־הוריות.
· ב־2009 בישראל 5.9% מכלל המשפחות היו משפחות חד־הוריות (עם ילדים עד גיל 17) ובראש 94% מהמשפחות החד־הוריות עמדו נשים.
ילדות ונערות
· במהלך השנים 1980 - 2007 חלה עלייה באחוזי הנוער הלומד מ־83.0% ל־91.4%.
· העלייה הניכרת ביותר חלה בקרב הנערות הערביות. בשנת 1980 רק 56.6% מהנערות הערביות למדו, בהשוואה לשנת 2007 שבה 87.5% למדו בבתי ספר.
· בשנת 2008 מתוך 174,000 נערות בנות 15 – 17, 91.8% למדו, 0.6% עבדו ולא למדו ואילו 7.6% לא למדו ולא עבדו. 13.5% מהנערות הערביות לא למדו ולא עבדו, יותר מפי שתיים הנערות היהודיות שלא למדו ולא עבדו (5.5%). בקרב בנות 11 – 15, אחוז הבנות שעבדו גבוה יותר מאחוז הבנים שעבדו - 12.1% ו־11.8% בהתאמה.
· בשנת 2007 נישאו 3,843 נערות (עד גיל 18) ומשערים שמספר נישואי קטינות בפועל גדול בהרבה ממספר המקרים המדווחים. מספר הקטינות המוסלמיות שנישאו היה גדול ביותר מפי שתיים ממספר הקטינות היהודיות שנישאו, ובקרב נערות בנות 16 - 17 - פער של פי ארבע.
· 25% מכלל הנערות דיווחו על קיום יחסי מין ללא קונדום, עם פער משמעותי בקרב הקבוצות הבאות: 56% מיוצאות ברית המועצות לשעבר ו־67% מיוצאות אתיופיה.
· בשנת 2008 ילדו 1,665 קטינות (עד גיל 18). רוב הקטינות שילדו היו מוסלמיות (74.7%), בהשוואה ל־20.2% קטינות יהודיות.
· בשנת 2007 פנו 2,811 נערות עד גיל 19, רובן רווקות יהודיות, לוועדות להפסקת הריון, רובן הרו מחוץ לנישואין. עבור 420 מהן הייתה זו הפלה שנייה ויותר.
· מרבית משפחות מהגרי העבודה הן משפחות חד־הוריות שבראשן עומדת האם, העובדת במשך מרבית שעות היום בעבודה פיזית.
· כ־700 מן הילדים שוהים במתקנים המנוהלים על־ידי מהגרת עבודה. התנאים במוסדות אלה לרוב אינם בטוחים ואינם מתאימים לתינוקות ופעוטות. הילדים המטופלים בהם סובלים מהזנחה פיזית ורגשית והדבר פוגע בהתפתחותם. רבים מילדי העובדים הזרים הם למעשה ילדים בסיכון.
נשים וזכויות אדם
בשנים האחרונות עלה באופן משמעותי מספרם של מבקשי המקלט בישראל. בשנת 2005 עמד מספרם של כלל הפונים בבקשות למקלט מדיני בישראל על כ־1,000, ואילו בסוף 2009 נאמד מספר מבקשי המקלט בישראל בכ־18,000 בני אדם.
· מבין כלל הפונים, אחוז הנשים עומד על כ־15%.
· מרביתן מגיעות לישראל בגפן, וכ־30% מגיעות עם בני זוג ולעיתים מלוות בילדיהן.
· מרבית (55%) מהגרי העבודה שנכנסו לישראל עם אישורי עבודה הן נשים.
· סחר בנשים: מרבית הנשים הנסחרות שנשארו בישראל הן אימהות במשפחות חד־הוריות או אימהות לילדים מאבות ישראלים. בשני המקרים האלה אין לנשים מעמד חוקי במדינת ישראל.
אלימות במשפחה
· בחודשים ינואר – ספטמבר 2009 נפתחו 11,652 תיקים פליליים בגין עבירות אלימות במשפחה ועוד 4,614 תיקים נסגרו.
· טיפול המשטרה בכמחצית מהתיקים שנפתחו הסתיים - כמחציתם מחוסר ראיות וכשליש מחוסר עניין לציבור.
· בחודשים ינואר - ספטמבר 2009 הגישו עולות חדשות כרבע מהתלונות: 18.9% יוצאות ברית המועצות לשעבר, 2.3% יוצאות אתיופיה והשאר יוצאות מדינות אחרות. נשים ערביות הגישו רק 11.8% מהתלונות.
רצח על רקע מגדר
· על־פי נתונים שנמסרו ממשטרת ישראל, בשנת 2008 נרצחו 36 נשים; בשנת 2007 נרצחו 34 נשים; בשנת 2006 נרצחו 46 נשים; ובשנת 2005 נרצחו 42 נשים. בשנת 2008 מתוך 36 הנרצחות, 7 נשים היו ממוצא רוסי ואחת ממוצא אתיופי.
