זכויות העובדים בחגים
שלח לחברמתי הולכים הביתה בערב החג?
יש מקומות שבהם הבוס מודיע באופן חגיגי כי בערב החג יום העבודה יסתיים בשעה 12:00, יש מקומות בהם הבוס דורש להישאר עד רגע כניסת החג.
החוק בישראל מגדיר ערב חג כך " יום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין עפ"י חוק ובין עפ"י הסכם או נוהג" (ס'2 שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951), כאשר ימי החג המוגדרים הינם: 2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות.
החוק מפריד בין מספר מקרים לעניין שעות העבודה בערב החג:
· במקומות עבודה בהם עובדים 8 שעות ביום, שישה ימים בשבוע קובע כי בערב חג יום עבודה לא יעלה על 7 שעות.
· במקומות בהם עובדים 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, יום עבודה בערב החג יהיה בן 8 שעות. אולם במקום עבודה אשר חל עליו ההסכם הקיבוצי בדבר המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים או צו הרחבה על פיו - חל סעיף 9 להסכם לפיו: "בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות".
· במקום עבודה בו חל הסכם קיבוצי ענפי / צו הרחבה ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / הסכם אישי / נוהג הקובע לענין זה הוראה מטיבה עם העובד, אזי יש לנהוג על פיו.
· במקרה בו עובד יצא לחופשה בערב חג - המעביד יכול לנכות לו יום חופשה מלא, אלא אם חל במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ מיוחד, צו הרחבה ענפי, הסכם עבודה או נוהג הקובע אחרת.
שעות העבודה בחול המועד
בחוק אין כל התייחסות לשעות העבודה ב"חול המועד" או לתשלום בגינן. כלומר, עפ"י דיני העבודה ימי העבודה בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים.
אולם במקומות עבודה רבים נוצר נוהג לפיו בתקופת "חול המועד" עובדים כמות שעות מופחתת, נוהג זה בנסיבות מסויימות יכול לחייב את המעביד גם לעתיד ושינוי הנוהג שלא בהסכמה יכול להיחשב כהרעת תנאים במקום העבודה.
במקרה בו יוצאים לחופשה שנתית/מרוכזת בחול המועד – הימים יחשבו כימי חופשה מלאים, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי ענפי / מיוחד, בצו הרחבה ענפי, בהסכם עבודה אישי או בנוהג החל במקום העבודה. אין להוריד ממכסת ימי החופשה השנתית להם זכאי העובד את יום החג שחל במהלך החופשה.
מצב בעייתי מתעורר כאשר מעסיק רוצה להשתמש בסמכותו להוציא את עובדיו לחופשה בחול המועד, למרות שאין לעובד מיכסת ימי חופשה צבורים. במצב כזה, אין המעסיק רשאי לרשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית, והעובד זכאי לשכר עבודה רגיל בימי החופשה שנכפו עליו. כמובן שאם המעסיק והעובד מעוניינים ומסכימים על כך ניתן לרשום ימי חופשה שליליים.
מהן זכויות העובדים בנוגע למשכורת ?
השאלה האם וכמה כסף נקבל עבור ימי החג תלויה באופן בו העובד מקבל את השכר ובמועד בו נופל החג (עובד לא יהיה זכאי לתשלום בגין ימי חג החלים בשבת), במקרה הזה יש הפרדה בין עובדים המקבלים משכורת חודשית קבועה לבין עובדים על בסיס תשלום אחר:
· אם העובד עובד על בסיס משכורת חודשית קבועה, אזי העובד זכאי למלוא שכרו גם אם במהלך החודש היו חגים, ללא קיזוז ימי חופש או סכומים נוספים משכרו.
· עובד על בסיס שעה / יום / שבוע / כמות תוצרת יהיה זכאי לתשלום מלא בגין ימי החג רק לאחר שלושה חודשי עבודה במקום העבודה ובתנאי שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד.
· במקרה בו חל במקום העבודה הסכם עבודה אישי או נוהג במקום העבודה או הסכם / הסדר קיבוצי או צו הרחבה הקובע זכות של עובד בשכר העודפת על הנ"ל (למשל - אין התניה בוותק של 3 חודשים ומעלה), תחול ההוראה המטיבה עם העובד.
חג בזמן חופשה שנתית
חוק חופשה שנתית קובע כי במקרה בו העובד יוצא לחופשה שנתית אשר במהלכה חל יום חג, אין להוריד ממכסת ימי החופש של העובד את יום או ימי החג להם זכאי העובד במהלך החופשה והעובד זכאי לנצל את ימי החופש שנצברו לזכותו, ככל האפשר במהלך אותה שנת עבודה.
גמול בעד עבודה בחג
כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, החלות על המנוחה השבועית יחולו:
· לגבי יהודי - על מועדי ישראל;
· לגבי מי שאינו יהודי - על מועדי ישראל או על חגי עדתו, הכל לפי המקובל עליו.
התשלום בגין מנוחה שבועית, שכאמור חל גם לגבי ימי חג, נקבע בסעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה,
העובד עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן:
· ישלם לו מעביד בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ- ½1 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעביד בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ- ½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות;
· יתן לו המעביד, במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.
· היה שכרו של העובד על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, יהא המעביד זכאי ליתן לעובד, במקום הגמול לפי פיסקה (1) של סעיף קטן (א), מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעות המנוחה השבועית שבה עבד".
מחלה במהלך חג
מי שלצערו נפל למשכב או חלה במהלך החג, נכנס גם לתחום האפור בחוקי העבודה. מצד אחד הוא זכאי לשכר עבודה מלא שכן אלמלא חלה הוא היה זכאי לתשלום מלא בגין ימי החג אולם מצד שני המעסיק יכול להתייחס לימים אלו במסגרת חוק דמי מחלה ולהכליל אותם במסגרת ימי המחלה של העובד. גם במקרה זה במידה וחל על העובד במקום עבודה ספציפי הסכם קיבוצי ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / צו הרחבה ענפי / חוזה עבודה אישי / נוהג - הקובעים תמורה בעד עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מזה שנקבע בחוק הנ"ל, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.
