כשאחד הופך לשניים: טלטלה רגשית ואיך עוברים את זה בשלום
שלח לחברבואו נדבר רגע על אחד המעברים הכי מטלטלים בחיים שלנו כמשפחה: האח הקטן שמצטרף למשפחה. בשבילנו, ההורים, זה אושר ענק, הלב מתרחב. אבל בשביל הבכור שלנו? וואו, זה כמו רעידת אדמה קטנה בעולם המושלם שלו.
מאת: ספיר ים - הדרכת הורים, יעוץ שינה וגמילה מחיתולים בגישה ההוליסטית לקבוצת ווטס אפ חינמית בנושא הדרכת הורים לחצו כאן
הבכור שלנו היה הכוכב הראשי, מרכז היקום, ופתאום? פתאום יש עוד מישהו ש"גונב" את ההצגה.
אני רואה את זה כל הזמן אצל משפחות שאני מלווה, וגם חוויתי את זה בעצמי. פתאום הבכור, שהיה "גדול" ו"עצמאי", חוזר לבכות כמו תינוק, רוצה בקבוק, מוצץ ולפעמים אפילו יש רגרסיה של פספוסי פיפי (במידה ונפרד כבר מהחיתול). זה לא מרוע, זה פשוט בלבול, קנאה, כעס, ואפילו תחושה של אובדן. הוא לא מבין שאהבה היא כמו קסם שיכולה להתרחב. בשבילו, אם אמא אוהבת את האח הקטן, אז כנראה היא פחות אוהבת אותו. התפקיד שלנו כאן, הוא לא רק להסביר, אלא לתווך את הרגשות הענקיים האלה ולבנות מחדש את הביטחון שלו, במיוחד ש"עולמו נחרב".
אז בואו נדבר תכלס, איך עוברים את זה במינימום דרמות ובמקסימום אהבה.
עוד לפני הלידה: לזרוע זרעים של אהבה וביטחון (לא רק על הבטן ההולכת וגדלה)
הכנה מוקדמת היא קריטית כדי למנוע את הבום הרגשי הגדול. לא צריך להתחיל לספר לו על התינוק ברגע שגיליתן שאתן בהיריון. בדרך כלל, סביב חודש חמישי-שישי, כשהבטן כבר מתחילה להראות ואפשר לדבר על זה בצורה מוחשית, זה זמן טוב. אבל הכנה, זה לא רק להצביע על הבטן.
1. לספר על ההיריון בלי פילטרים (אבל במינון):
o בגובה העיניים שלו: "יש תינוק קטן בבטן של אמא." פשוט וברור. בלי מילים גבוהות על "אח גדול". הוא עוד לא מבין מה זה אומר.
o "שלנו" זה המפתח: הדגישו שזה "התינוק שלנו", "האח שלך", "חלק מהמשפחה שלנו". תנו לו להיות שותף קטן בבחירות – איזה בגד לקנות לתינוק, איזה שם הוא מציע (גם אם זה שם מצחיק, זה שלו!).
o חוויה אישית ומרגשת:
הסיפור שלו: תראו לו תמונות שלו כשהיה תינוק. "תראה, גם אתה היית כזה קטן בבטן של אמא. גם עליך חיכינו כל כך. גם אותך אמא החזיקה ככה ואהבה המון." ספרו לו סיפורים על הלידה שלו, על הרגעים הראשונים. זה מזכיר לו כמה הוא אהוב וחשוב.
תרגילים קטנים: תנו לו לגעת בבטן, להרגיש בעיטות (אם הוא רוצה). שירו שירים קטנים ביחד אל הבטן. אפשר גם לתת לו בובה שתדמה תינוק – ללמד אותו בעדינות איך מחזיקים, איך מנדנדים. זה עוזר לו לדמיין את המצב.
o ספרים ככלי קסם: קראו ספרים על אחים חדשים. אל תסתפקו רק בקריאה. דברו על הדמויות: "הילד בספר נראה קצת כועס, נכון? למה לדעתך?". תנו לו לצייר את מה שהוא מרגיש לגבי התינוק, ודברו על הציורים. לפעמים ציור אחד יכול להגיד יותר מאלף מילים. אפשר גם להכין ספר-אלבום עם נוסח שמתאים למשפחה שלכם ותמונות שלכם ביחד מכל מיני תקופות.
2. הכנה מעשית ורגשית:
o שינויים גדולים? רק לפני שהתינוק מגיע: אם הילד צריך לעבור חדר, למיטה חדשה, או להיגמל מחיתולים – עשו את זה לפחות 3 חודשים לפני הלידה! ואל תגידו שזה "בגלל שהתינוק בא". זה שלו, זה המעבר שלו, והוא לא "מפנה מקום" לאף אחד. זה יכול ליצור המון כעס כלפי התינוק עוד לפני שנולד.
o "החופשה הגדולה" – כשאתן הולכות ללדת: תחשבו מי יהיה עם הבכור כשתלכו ללדת. אם הולך לסבא וסבתא, הכינו אותו ל"חופשה כיפית" אצלם, לא ל"אמא הולכת לבית חולים" "אלא עדיף להגיד אמא הולכת ללדת". הדגישו את הצד החיובי של החוויה בשבילו, ובאופן כללי לא צריך להגיד את צמד המילים המאיים "בית חולים" – אמא שהולכת ללדת לא חולה, לרוב עדיף להחליף את זה ב"בית יולדות".
o זמן "רק שלי" איתכם: הקפידו על זמן איכות קבוע ובלעדי עם כל אחד מההורים בנפרד (גם אם זה רק 10-15 דקות ביום). בזמן הזה, הטלפון בצד, המיקוד רק עליו. תעשו דברים שכיף לכם ביחד ושתינוק לא יכול לעשות (לשחק בחול, ללכת לגינה, לקרוא ספר). המסר צריך להיות ברור: "אתה עדיין הכי חשוב לי, והמקום שלך בלב שלי הוא ייחודי ולא ניתן להחלפה."
o דברו בכנות (במינון) על מה יהיה: ספרו לו שיהיו רגעים שהתינוק יבכה הרבה, ישן הרבה, ושאמא תהיה עייפה. תדגישו מה התינוק לא יוכל לעשות – "התינוק לא יוכל לשחק איתך עכשיו, הוא רק בוכה ואוכל וישן. הוא קטן מדי.אבל בהמשך כשיגדל אתם תהיו החברים הכי טובים" - זה מונע אכזבות עתידיות.
אחרי הלידה: ללמוד לנשום, להתאושש ולבנות משפחה חדשה
התקופה שאחרי הלידה היא טירוף מערכות. לא רק תינוק נולד, אלא גם אתן נולדות מחדש כאמהות לשניים, ומשפחה מעודכנת.
1. ההתאוששות שלכן – זה לא מותרות:
o להקשיב לגוף ולנפש: שימו לב לסימני עייפות קיצונית, עצבנות, מצבי רוח משתנים, או דיכאון אחרי לידה. אל תצפו מעצמכן להיות סופרוומן. בקשו עזרה – מבן הזוג, מהמשפחה המורחבת, מחברות, או אפילו עזרה מקצועית. אתן לא לבד בזה.
o לערב את בן הזוג – כי אתם צוות: בן הזוג חייב להיות חלק פעיל בהחלמה שלכן ובתמיכה בכם ובילד הבכור. עוד לפני הלידה, דברו על חלוקת תפקידים ועל איך הוא יכול להיות נוכח יותר עבור הבכור בתקופה הזו.
o לא להלקות את עצמכן: זה טבעי להרגיש לפעמים כעס, קנאה (כן, גם אתן!), או תסכול. קחו נשימה עמוקה, תנו לעצמכן קצת רחמים. אתן עוברות שינוי ענק.
2. הבכור והתינוק החדש – לבנות גשרים של אהבה (לא רק לטפל):
o המפגש הראשון – רגע קסום: תדאגו שהמפגש הראשון בין הבכור לתינוק יהיה כשאתן פנויות, לא מחזיקות את התינוק. תנו לבכור להרגיש שהוא בא לבקר אתכם (את ההורים), לא רק את התינוק. רדו לגובה העיניים שלו, חבקו אותו חזק. תנו לו מתנה "מהתינוק" (איזה כיף שהתינוק הביא לי מתנה!). אפשרו לו לגעת בתינוק בעדינות (ביד, ברגל), אבל תמיד תחת השגחה שלכם.
o להכיל את הרגשות (גם כשזה מעצבן): תנו מקום לכל הרגשות שלו – קנאה, כעס, תסכול, רגרסיה. אל תבטלו אותם ("אתה כבר גדול, אסור לקנא", "תפסיק לבכות כמו תינוק"). תגידו: "אני מבינה שאתה מרגיש עצוב/כועס כשאני מטפלת בתינוק. זה בסדר להרגיש ככה. אני עדיין אוהבת אותך המון." תזמינו אותו לצייר את הכעס, לצעוק על כרית. אמפתיה היא שם המשחק.
o לשתף (במינון) בטיפול בתינוק: תנו לו להרגיש חלק, אבל לא "מטפל". "אפשר להביא לי חיתול?", "בוא נעזור לאמא לשיר שיר לתינוק", "אתה יכול ללטף את הרגל של התינוק בעדינות". זה שלו, זה האח שלו, והוא חלק מהמשפחה. אבל אל תתנו לו להחזיק את התינוק בלי השגחה צמודה שלכם.
o בלי השוואות, בבקשה: לעולם, אבל לעולם, אל תשוו ביניהם. "למה אתה לא ישן כמו האח שלך?". תנו לכל אחד את המקום הייחודי שלו. אל תשתמשו בתירוץ "הוא קטן" כדי להצדיק התייחסות שונה. הסבירו את הצרכים השונים.
o לזכור שאתם גם זוג: זה קשוח, אבל אל תשכחו שאתם גם בני זוג. תדאגו לרגעי קשר קצרים. תמכו זה בזו, תתקשרו ותנו גב. הקשיים יכולים להשפיע על הזוגיות, ואתם רוצים לעבור את זה ביחד.
הדינמיקה בבית: לבנות שבט חזק ומאושר
הבית משתנה, והוא זקוק לכללים חדשים כדי לתפקד.
1. חלוקת תפקידים ומי נגד מי:
o האבא – גיבור העל של הבכור: אבא חייב להיות פעיל! שיקח על עצמו משימות קבועות עם הבכור – השכבה, מקלחת, זמן איכות. זה משחרר אתכן ובונה קשר חזק בין האבא לבכור, וזה קריטי להפחתת הקנאה. האבא יכול להיות "המפלט" של הבכור כשאמא עסוקה עם התינוק.
o לא להתבייש לבקש עזרה: סבתא באה לבשל? חברה באה עם ארוחת ערב? שכנה לקחה את הבכור לגינה לשעה? קחו את העזרה הזו! זה לא סימן לחולשה, אלא לחוכמה ולדאגה לבריאות המשפחה כולה.
o לשלוט בביקורים: כשבאים אורחים, בקשו מהם שיפנו קודם כל לבכור, יברכו אותו ויקדישו לו תשומת לב. רק אחר כך שילכו לתינוק. זה מחזק את מעמדו ומונע תחושה של "גנבו לי את ההצגה".
2. שגרה וגבולות – עוגנים של שקט וביטחון:
o לשמר מה שאפשר: תשתדלו כמה שיותר לשמר את השגרה הקיימת של הבכור – שעת שינה, סיפור, ארוחות. שינויים רבים מדי יכולים לערער אותו עוד יותר.
o גבולות ברורים: הציבו גבולות ברורים סביב התינוק (אפשר לגעת ברגל, להיות עדין...) ותהיו עקביות – עדיף תמיד להגיד מה כן ולא מה לא.
o גמישות זה שם המשחק: כן, שגרה חשובה, אבל עם תינוק חדש החיים לא תמיד מדויקים. תנו לעצמכן ולילדים מקום לטעויות ולחוסר סדר מדי פעם. החוכמה היא למצוא את האיזון בין מבנה לגמישות.
3. התמודדות עם רגרסיה (הוא פתאום "תינוק" שוב):
o להבין שזו קריאה לעזרה: רגרסיה (פתאום פספוסים שוב, מדבר כמו תינוק, רוצה מוצץ) היא תגובה טבעית. זה לא מרוע, זה הדרך שלו להגיד "קשה לי, אני זקוק לתשומת לב, אני רוצה לחזור להיות קטן". אל תכעסו או תענישו, אלא תנו הכלה: "אני רואה שקשה לך עכשיו ואתה רוצה להיות קטן. אני מבינה. אני פה בשבילך."
o לחזק את ה"גדול" שבו: תתמקדו במה שהוא עושה טוב ושבחו אותו: "וואו, איזה יופי שאתה אוכל לבד עכשיו!", "איזה גיבור אתה, עזרת לי לסדר את הצעצועים!" תנו לו להרגיש חזק ומוכשר.
o משחק תפקידים: שחקו משחקים שבהם הוא "התינוק" ואתם "ההורים", או ההפך. זה עוזר לו לעבד את הרגשות, להבין תפקידים, ואפילו לשחרר כעסים בדרך בטוחה.
לסיום: הדרך אל השקט וגם לשקט בלילה
הצטרפות אח חדש למשפחה היא מסע מרגש, מאתגר, ומלא בצמיחה. עם הבנה עמוקה של הצרכים של הבכור, הכנה נכונה וליווי אמפתי, תוכלו לבנות שבט חזק, אוהב ומאושר. זכרו, אתן לא לבד בזה. אני כאן כדי ללוות אתכן, להציע כלים ותובנות, ולעזור לכן לנווט בין האתגרים.
השקעה בשינה טובה לכל הבית, בגבולות ברורים ובחיבור רגשי עמוק עכשיו, היא השקעה לחיים שלמים של משפחה רגועה, שמחה ומחוברת. כי כשאמא חזקה ורגועה, הבית כולו מרגיש את זה.
בהצלחה רבה, והמון נחת ואורך רוח
