אין כמו אמא
שלח לחברלא מכבר חגגנו באהבה את יום המשפחה. בשבילי עדיין נותר יום האם! אני יודעת שיש מדינות בעולם שחוגגים את יום האב, יום הדוד, יום המורה ויום יום יום...אבל אין כמו אמא
מאת: ניוה מלשובסקי
אמא!
לא מכבר חגגנו באהבה את יום המשפחה. בשבילי עדיין נותר יום האם!
אני יודעת שיש מדינות בעולם שחוגגים את יום האב, יום הדוד, יום המורה ויום יום יום...
אבל אין כמו אמא!!!!
לכתוב על אמא דרושים כמה פוסטים. אפשר להכיל את המילה אמא, המהות, התפקיד והערך באין ספור סיפורים, כתבות ודוגמאות.
אנחנו שנושאות ברחמנו את העובר ועוברות 9 חודשים של הריון, מי קשה יותר, מי קל יותר.
הצירים, הלידה, הציפייה שהכל יעבור בשלום ויהיה מאחורינו.
ואז החיים מתחילים עם תינוק שצורח ובוכה, חסר אונים, זקוק לאהבה, לחום, לתשומת לב.
מהרגע שהגיח התינוק לאויר העולם ולתמיד, אנחנו נהיה שם בשבילו.
כשכואבת לו הבטן, כשהוא מוציא שיניים, כשהוא מנסה לשבת, לתמוך בו כשמנסה לעמוד וללכת,
כשקיבל מכה, במלמול הראשון, בדמעה הראשונה של התרגשות שהוא אומר "אמא", בשרבוט, בציור, בכתיבה. כשהוא הולך לגן עם התיק כמו איש קטן, מתרגשת איתו בכיתה א' כאילו זו היית את, מדריכה אותו בשיעורים, דואגת לחיי החברה שלו, שותפה לעצב, לכאב, לאכזבה, לכעס. מנסה בכל דרך לחנך אותו לערכים, לתרבות, לנימוסין, מקנה לו כללים ועקרונות, מנתבת את דרכו ומטווה את המסלול שבה יילך.
לפעמים זה מצליח, לפעמים המרד וגיל הנעורים בוגדים בנו אבל עם קצת ייאוש ועצבים רופפים, מנסים להעביר את השנים הללו, לתת את כל התמיכה, האהבה, החיבוק, ההבנה ותשומת הלב בכדי להיות חלק ולא העיקר כפי שהיינו עד כה.
מנסים לא לאבד את מה שכבר יש לנו ולהיות שותפים לדרך שבו הנער, הבחור מעצב את דרכו.
רואים אותו בכשלונו, בצערו, בכעסו, בהתאהבותו, בשינויים הפיזיולוגיים, בטירוף ההורמונים ומתפללים לעבור את התקופה בשלום.
עדיין כאן. אוהבים וגאים בילדנו.
והנה הזמן טס, צבא, לימודים, מי לטיול אחרי צבא, מי בונה את עתידו, וכך הלאה וכך הלאה...
אמהות יקרות, ברור לכולנו שאי אפשר לסכם את תפקידנו כאמא בעשר שורות.
אנחנו הרבה הרבה יותר מזה. הקשר הביולוגי שיש לנו עם הילד שלנו אינו ניתן לשינוי או לניתוק.
אנחנו יכולים להיות בשני צידי המתרס אבל בסופו של יום , כמו שאומרים, הלב של אמא תמיד נשאר.
לא משנה הכיוון אותו בחר ילדנו, מסלול חייו וחלילה סטה מדרך הישר, אין ספור דוגמאות לעמידה האיתנה של אמא לצד ילדה בטוב וברע. עם התלבטות והרגשה קשה, אולי אף לשפוט את הדרך הזו אבל הלב תמיד מחבק ותמיד אוהב.
כשקורה משהו, כשנבהלים, כל דבר – המילה הראשונה שיוצאת לנו זו "אמא", וכנראה שיש בזה משהו גדול יותר ממה שאנחנו חושבים.
אני לא מתחילה לסכם אפילו את הנושא, ככה נגיעה קטנה בכדי להבהיר לכם אבות יקרים, שבאמת יום האם הוא רגע אחד שבהם בן הזוג, הילדים צריכים לעצור ולהודות לאמא. להעריך את העובדה שאנחנו מולטיטסקינג ".
לתת כבוד אחרי הצרחות והעלבונות והוויכוחים היומיומיים. להבין את המשמעות שלהיות הורה בכלל ואמא בפרט הוא תפקיד חיינו ואנחנו מוותרות לא פעם על חלומותינו , שאיפותינו וזמן פנוי יקר בשבילכם הילדים.
אני זוכרת שבכל שנה כתבתי לאמא שלי פתק, ציירתי ציור ואיחלתי לה איחולים. פעם הכנתי עבודה עם מקלות כביסה מעץ, צבעתי אותה בצבע ברונזה ובאמצע שמתי תמונה של אמא שהייתה צעירה וככה יצא מן תמונה עגולה ואמא תלתה בגאווה את העבודה שלי. ושומרת את הפתקים שלי והברכות עד היום.
גם הפעם חשבתי שמן הנכון להקדיש את היום הזה לאמא שלי, מאמא לאמא ולא למשפחה.
הזדמנות להגיד עוד פעם תודה. וכמה יש הזדמנויות כאלה??
היום כשאני אם בעצמי, אני מבינה שכל אם מגדלת את ילדיה בדרכה שלה. לא תמיד זו הדרך הכי טובה, הכי מוצלחת, הכי יפה, הכי שמחה נטולת אכזבות, כאבים, נושאים כלכליים וכו'. אבל אי אפשר לשפוט אף אחת. לא חייבים לקבל אבל צריך להבין וצריך להעריך וצריך להודות.
הלילות הקשים, הימים המורטים והחיים הלא פשוטים ומורכבים כל כך.
ולרגע אחד, תחשבונה, תזכרנה בילדותכן וברגעים המשותפים עם אמא. אח"כ ברגעים שלכן עם ילדיכם.
שום דבר באמת לא השתנה. אמא נשארה אמא.
אני גאה לשאת את השם השני שלי "אמא" ומבינה היום כמה משקל רב יש לשם הזה.
חג שמח לך אמא, שנת יום האם נפלאה!
שלכם, ניוה
