חשיבותה של שפה נוספת
שלח לחברבפוסט הקודם דיברתי על חשיבות השפה העברית ושימורה.
הפעם נדבר גם על חשיבות שפה זרה, כשפה שנייה, הכוונה היא לשפה שאינה מדוברת במקום המגורים של הלומד ואינה שפת האם שלו.
מתוך הבלוג: קולה של אמא מאת ניוה מלשובסקי
hola,como estan?
שלום , מה שלומכם?
בפוסט הקודם דיברתי על חשיבות השפה העברית ושימורה.
הפעם נדבר גם על חשיבות שפה זרה, כשפה שנייה, הכוונה היא לשפה שאינה מדוברת במקום המגורים של הלומד ואינה שפת האם שלו.
כיום, רכישת שפה נוספת בגיל הילדות הופכת להיות שכיחה, לא רק בישראל אלא גם בעולם כולו.
כאן, המימדים גדולים יותר וזאת כתוצאה מגלי עלייה רבים לאורך השנים. היום יש מודעות יותר לקשר בין שפה, תרבות ומוצא ואנשי מקצוע וחינוך מעודדים את ההורים לדבר עם ילדיהם בשפת האם שלהם, שפת הבית השונה מהשפה העברית.
אני לא חוזרת בי מחשיבותה של השפה העברית במדינת ישראל, שפת האם שלנו, אבל כל שפה נוספת עוזרת בפיתוח מושגים, בהרחבת הידע וודאי בבניית יחסים בין אישיים עם המשפחה והחברים הדוברים אותה שפה זה וחיזוק קשר אישי, עסקי.
העידוד הוא ללמד ולפתח את השפה הנוספת כבר בגיל הילדות בהנחה שיש לילדים כישורי תפיסה טובים כשהם קטנים וללא ספק הכישורים של שפות נוספות זרות יועילו בעתיד התעסוקתי/האקדמאי בבגרותם.
בדרך כלל, לפחות כפי שאני חווה בביתי, עיקר ההתנסות הראשונית בשפה זרה, היא בקשב ובעל פה. כלומר, בן זוגי חושף את הילדים לשירים בספרדית, סיפורים, משחקים ודיבור בסיסי קליל ופחות נושא של כתיבה וקריאה בשפה זו.
יכול להיות בשלב מאוחר יותר, הם יחשפו , אם יירצו ללימוד יותר רציני בשפה זו.
החשיבות של שליטה בשפה זרה ברורה. אנגלית חשובה ללימודים ועבודה. ערבית עוזרת לנו להבין את שכנינו, ספרדית עוזרת בטיול בדרום אמריקה. וגם שימור השפה שבה מדברים סבא וסבתא עדיין רווח וחשוב במקומות מסויימים. אנשים מבינים את היתרונות האישיים, העסקיים והחברתיים הטמונים בלמידת שפה נוספת. בתי הספר משלבים חובת לימוד שפה זרה ואף שפה שלישית. ויש משהו משמח בזה שגם שם עדיין לא סיכמו סופית על שפה אחת אחידה ומשותפת לכולם.
אצלנו השפה הזרה הדומיננטית ביותר היא השפה האנגלית. הדומיננטיות הזאת מוצדקת, שכן האנגלית היא שפת האינטרנט והעסקים הבינלאומיים. זאת ועוד, לימוד שפה זרה שנייה בנוסף לאנגלית קשה במיוחד בישראל, זו מטלה קשה התובעת מהתלמיד הישראלי מאמץ מיוחד במינו. לעומת זאת, יש לישראל נכס שהוא שפת ההורים העולים, שהיא גם שפת הבית של התלמיד.
אבל בעידן שבו ההשתלבות של העולים כל קשה ממילא מתחילתה ותהליך הקליטה ארוך, מורכב ומייגע, רבים מהצעירים מנסים בכל כוחם לאמץ את השפה העברית, את התרבות הישראלית ולמעשה לעשות הכל בכדי להשתלב בחיי החברה היומיומיים של הישראלי הטיפוסי ובעצם בכך מאבדים בדור השלישי- הרביעי את שפת הוריהם, הסבא והסבתא ואין זכר לשפה זרה בביתם עוד.
מצד אחד, כפי שהזכרתי בפוסט הקודם עלינו לאמץ, לזכור ולהזכיר את השפה העברית, שפת חיינו כאן, אבל נכס צאן במדינה הוא הנכס הרב לשוני שנפל לחיקנו בזכות קיבוץ הגלויות ועוד מעט כבר איננו.
ידיעת שפות והעשרת הידע היא נכס לכל אדם, שכן דרך השפה אנחנו למדים על תרבויות זרות, פוגשים אנשים ממדינות אחרות, יוצרים קשרים ומרחיבים את מעגל ההכרות שלנו האישי, העסקי.
כיום במציאות בה אנחנו חיים, עלינו להתאים את עצמנו לעולם שבו רב לשוניות מעניקה לדובריה יתרון תרבותי, מדיני, עסקי, כלכלי, אישי.
לכן, הורים יקרים, כנסו לאינטרנט, שימו לקטנים איזה שיר בספרדית או צרפתית, סרטון או משחק. מחוויית ההנאה יכול להיות מצב שיירצו לדעת את השפה ביום מן הימים. תנו לילדים הגדולים יותר סרטים מצוירים בשפה האנגלית ועודדו אותם לכך.
במידה ואחד מכם דובר שפה זרה, השתמשו בה, דברו ביניכם, דברו עם ילדיכם בכדי שיקלוט ויטמיע את השפה בדרך הקלה ביותר ומהנה ביותר. אל תוותרו. גם אם הוא לא משתף פעולה ולא מדבר, המשיכו לשמוע ולהשמיע.
אין ספק, שלשפה זרה יש יתרונות גדולים ולצד העברית , מי שיכול, מומלץ בחום לאמץ שפה נוספת.
adios
להתראות,
שלכם, ניוה
