איך להיות אמא טרייה עם הפרעת קשב?
שלח לחברכל אישה צעירה שהפכה לאמא יודעת כמה זה קשה כשפתאום כל החיים משתנים בגלל העולל הקטן. לאימהות עם הפרעות קשב - זה הרבה יותר קשה.
היום (19.9) מציינים בעולם את יום המודעות הבינלאומי להפרעות קשב וריכוז. לפי נתוני הוועדה הרפואית של ההסתדרות הרפואית בישראל כ-4.8% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים מהפרעות קשב וריכוז,ו-48% מבעלי ההפרעות מובטלים.
ענבל בת ה-28 היא אמא לפעוטה בת חצי שנה. ולא רק, בנוסף לאימהות הטרייה ענבל גם לומדת זו השנה הרביעית חינוך בסמינר הקיבוצים. עד כאן הכל נשמע רגיל, אבל ענבל גם סובלת מהפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה.
• מרתון הריטלין - "מאוד קשה לי לעשות את שני הדברים במקביל", היא מספרת, "ולכן, לא פעם אני מחליטה לקחת ריטלין כדי להתרכז וללמוד בזמן שהתינוקת שלי ישנה, אבל עד שהכדור משפיע לרוב היא כבר מתעוררת".
• ההיפראקטיביות כמכשלה - "אני יודעת שאני היפראקטיבית, אבל בגלל שאני מניקה אני מוצאת את עצמי מקורקעת לבית ולא יכולה להתנועע ולשנות אווירה ומקום. כל המגבלות האלה גורמות לי לדכדוך ולחוסר סבלנות".
• ללמוד לשלוט בחוסר השליטה –למרות החסרונות, דווקא בגלל שענבל מכירה את ההפרעה ויודעת להתמודד איתה היא נערכה מראש. "לכל אם חדשה ההתנהלות היומיומית קשה, אבל אני הכרתי את עצמי וידעתי שלפחות בהתחלה, כדי לזכור להאכיל את הילדה ולהחליף לה חיתולים אני צריכה לרשום לי - ואכן זה מה שעשיתי".
ד"ר נעמי וורמברנד, שהקימה ועומדת בראשו של מרכז דרך מהות לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז בקרב מבוגרים מסבירה כי תחושת חוסר שליטה על החיים מאפיינת רבים מקרב בעלי הפרעות הקשב, בעיקר בתקופות של מעברים ושינויים משמעותיים. "חוויית החיים של בעלי ההפרעות היא הפער בין ההשקעה הגבוהה בביצוע לבין התוצר הנמוך יחסית, מה שגורם לתפיסה שההשפעה שלהם על מה שקורה להם בחיים היא נמוכה".
לדבריה, "לאחר הלידה, שיש בה שינוי דרמטי בתפקידי החיים, בצד רגישות הורמונלית מיוחדת, הפער בין המוכר לחדש הוא עצום, אתגרי ההתמודדות מתעצמים ותחושת חוסר השליטה מתחדדת".
"אין ספק", מוסיפה ד"ר וורמברנד, "שככל שהאם עברה קודם ללידה תהליכים של מודעות והתעצמות המותאמים לבעלי הפרעות קשב, היא תוכל למצוא לעצמה כלים חדשים להתמודדות. לאחר הלידה, הצורך להבין ולהתחזק מתעצם יותר".
עוד מסבירה ד"ר וורמברנד, את חשיבות העלאת המודעות לנושא: "הפרעת הקשב היא אחד הנושאים שהצורך לייצר עבורם מודעות הוא קריטי בהשוואה לקשיים אחרים (נכות פיזית, עיוורון), מאחר ומדובר ב"הפרעה שקופה" וזאת בעוד קשיים אחרים הם גלויים ומייצרים אמפתיה". וורמברנד מדגישה כי ללא תהליכי מודעות רציפים בכל מגזרי התפקוד, יקשה לקבל את הפרעות הקשב כלגיטימיות וכמחייבות סיוע אמיתי ומשמעותי.
