האם תאים משליות שתרמו נשים ישראליות לאחר לידה הן התרופה לקורונה?
שלח לחבר
בבית החולים האוניברסיטאי הגדול ביותר בגרמניה, שאריטה שבברלין, מאמינים שייתכן שהתרופה למקרים קשים של חולי קורונה מצוייה בפיתוח ישראלי של חברת הביוטק החיפאית פלוריסטם. לכן, ביום חמישי נחתם הסכם שיתוף פעולה בין החברה הישראלית לבין אוניברסיטת שאריטה, שמטרתו לבחון יחד את הטיפול בתאי שלייה של נשים ישראליות שפותח כאן, על חולי קורונה מאובחנים שמצבם מידרדר. נזכיר כי לקורונה אין תרופה או חיסון ולכן בכוונת שני הגופים לבקש את הרשויות הרגולטוריות לבחון את הטיפול על חולים מאושפזים, בהקדם האפשרי.
למה דווקא תאי שלייה? נס החיים ממשיך לתת חיים
מה שבעבר היה בגדר מדע בדיוני, היום הוא מציאות. רבות דובר וידוע על סגולות השלייה. אבל הפעם מדובר ביתרונות רפואיים שנבדקו והוכחו מדעית.
תאי גזע משליות של נשים שתרמו אותן לאחר ניתוח קיסרי, הופכות מפסולת רפואית לתרופה מצילת חיים, במגוון רחב של אינדיקציות. כל זאת ללא צורך בהתאמה גנטית בין תורמת השלייה למטופל. תורמת ישראלית אחת יכולה לעזור למאות ואלפי חולים ברחבי העולם.
ממצאים של מחקרים פרה- קליניים קודמים בתאי השלייה של פלוריסטם הדגימו השפעות טיפוליות משמעותיות על בעלי חיים שסבלו מיתר לחץ דם ופיברוזיס ריאתיים, פגיעה אקוטית בכליות ופגיעה במערכת העיכול - כולם סיבוכים אפשריים של COVID-19.
איך זה עובד?
תאי השלייה נבחנו בעבר והוכחו כמעוררים את מנגנון השיקום של הגוף באמצעות הפרשת חלבונים בתגובה לאיתותים מגופו של המטופל. החלבונים מתניעים תהליך ריפוי עצמי ומשפרים את מצבו של החולה.
הטיפול הינו פשוט וזמין – תאי שלייה גדלים ומתרבים בסביבה מבוקרת המדמה את התהליכים שבגוף האדם והמוצר הינו בקבוקון המכיל מאות מיליוני תאים שניתנים בהזרקה לשריר (ממש כמו מזרק אטופן בעיתות חירום ללא צורך בהתאמה גנטית בין התורמת לבין המטופלים. תהליך גידול התאים נעשה במפעל לייצור תאים של פלוריסטם שהינו היחיד מסוגו בעולם ובטכנולוגיה ייחודית הרשומה כפטנט ופותחה ע"י החברה.
מוצרי החברה כבר נמצאים בימים אלה בניסויים מתקדמים בבני אדם מסביב לעולם, שבוחנים את יעילותם במגוון מחלות הנגרמות מאיסכמיה (חוסר זרימת דם), דלקתיות, פציעות אורטופדיות, כשלים של מערכת הדם ופגיעות קרינה. גם בית החולים הגרמני שראיטה, לוקח חלק בחלק מניסויים אלה וכעת מבקש לבחון את הטיפול גם על חולי קורונה.
המטרה העיקרית היא למנוע התדרדרות מטופלים לתסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS) וספסיס. אנו מתכוונים להתחיל במחקר המשותף באופן מיידי במטרה לספק טיפול בתגובה לאיום המתרחב על בריאות אוכלוסיית העולם", אמר יקי ינאי, נשיא ומנכ"ל פלוריסטם
