הכן גמילתך לקיץ...
שלח לחברקיץ זה הזדמנות לקחת חופש, קיץ זו הזדמנות לעשות דיאטה, קיץ זו הזדמנות לתפוס קצת צבע וקיץ זו ממש, אבל ממש הזדמנות לגמול ילדים מחיתולים...
מאת: ד"ר ברוך קושניר, פסיכולוג קליני, מנהל פורום גמילה מחיתולים בפורטל mamy, מנהל מרפאות ד"ר ברוך קושניר לטיפול בהרטבת-לילה וחרדת אסלה.
2P סטודיו
כן, בשביל חלקנו קיץ היא עונת האבטיחים, ובשביל חלקנו היא העונה המתאימה ביותר להעביר את הפעוט הנודיסט סדרת חינוך, טקס בגרות, או במילים אחרות- להפריד אותו מהתמיכה הישבנית שליוותה אותו מיום היוולדו...
אז איך עושים את זה קולע וקולח? ד"ר ברוך קושניר, מומחה בפסיכולוגיה רפואית, אשר עוסק בטיפול ומחקר בבעיות הרטבה אצל ילדים מזה 24 שנה, מעניק לנו מתכון קייצי וקליל...
גיל ממוצע להתחלת גמילה:
בארץ הגיל המקובל לגמילה נע בין שנה וחצי לשלוש. ישנן תרבויות בהן הגיל הוא שונה: בחבר העמים, אם ילד אינו גמול לחלוטין עד גיל שנה, הוא נחשב לחריג, כנ"ל באתיופיה, עד גיל 9 חודשים.
הילד מוכן לגמילה כאשר הוא מפותח מבחינת:
מוטוריקה גסה: יכול לצעוד לשירותים, להרים ולהוריד את הקרש, להתיישב על האסלה או על הישבנון, וכיו"ב
מוטוריקה עדינה: יכול להוריד בגדים, לכפתר כפתורים (כדאי להלביש בגדים מתאימים בתקופת הגמילה, סקוצ'ים גומי במקום כפתורים).
קוגניטיבית: מסוגל לקלוט היכן עושים את הצרכים, יכולת חיקוי של המבוגרים, יכולת הבנה של התהליך.
מנטאלית: שולט בשפה, מבין הוראות, הצעות.
רגשית: צורך לעצמאות ולשליטה.
מילולית: הילד מודיע שעשה או רוצה לעשות את צרכיו, הוא מדבר על הנושא ומשווה את עצמו לאחרים. הוא מביע רצון להיפרד מהחיתול ומבחין בהבדלים בין עשייה בבגדים או בחיתול, לבין השירותים.
ילד שעבר את הגיל הממוצע ואינו מראה סימנים:
אם זה לא בוער לילד זה לא צריך לבעור להורים, בתוך גבולות סבירים.
אם כל הנושא לא מהווה בעיה, לא מפריע לאף אחד, ולילד אין בעיות אחרות, אין חוקים שצריך להלחיץ, אלא אם ילד צריך להיכנס למסגרת חינוכית המחייבת אותו להיות גמול (כמו גנים מסוימים).
משך הגמילה:
בין יומיים לשבועיים, תלוי בילד ובשיטת הגמילה. ההורה צריך להרגיש שיש תהליך שהוא כל הזמן מתקדם.
לא מומלץ לגמול כאשר:
- כשהילד לא פנוי לנושא כמו בהתחלת גן חדש, מחלה, וכיו"ב.
- כשהילד לא מגלה סימני מוכנות, ומסרב בתוקף לכל ניסיון.
- כשההורים לא פנויים: עוברים דירה, הריון של האם, מצב של מתח או מועקה נפשית בשל נושא אחר המטריד את ההורים.
- בתקופת חורף כאשר קר וגשום וקשה להתמודד עם פספוסים ונסיגות.
גמילה בטרם עת:
תהליך הגמילה ורכישת הרגלי ניקיון, כמו תהליכי התפתחות אחרים, הינו מרכיב משמעותי בגיבוש אישיותו המתעצבת של הילד. גמילה הנעשית בעיתה ומתבצעת על מי מנוחות, בהרמוניה הולמת בין הילד ובין ההורים, תתרום תרומה חיובית לדימוי העצמי של הילד, לביטחון העצמי שלו ולתחושת העצמאות והשליטה בעולמו. כאשר הגמילה נעשית בטרם עת, הילד מתנסה בכישלונות חוזרים ונשנים ובכך נפגם הדימוי העצמי שלו והביטחון העצמי שלו. גמילה בטרם עת עשויה לחבל באישיותו המתפתחת של הילד.
הפסקת תהליך:
אפשר וגם צריך להתחרט באמצע כאשר הנסיבות מצביעות על צורך בכך. למשל, אם הילד מראה לפתע התנגדות נחרצת, אם ההורה חולה, או טרוד באופן כזה אשר אינו מאפשר לו לנהל בנחת וברוגע את התהליך וכיו"ב. עדיף לעצור ולהמתין להזדמנות ולתנאים טובים יותר ולא להמשיך בתהליך אשר ממילא לא יצליח ורק ייצר תסכול, כעס ותחושת כשלון, הן אצל הילד והן אצל ההורים.
שיטות גמילה יעילות:
אין דבר כזה. ישנם הבדלים תרבותיים עצומים, הבדלי גישות, הרגלים שונים בבתים השונים שוני באופי וסגנון התפתחות בין הילדים ועוד. כמעט כל הילדים בעולם נגמלים ללא כל ייעוץ או עזרה מקצועית כלשהי. מתוך כך, ניתן במידה רבה לסמוך על המסורת המשפחתית, על עצות של הסבתות, של הגננות הותיקות, על השכל הישר של ההורים, להיעזר בקלטות או ספרים ולהיות קשובים להתפתחות הטבעית של הילד. יש לזכור כי כל הילדים בעולם נגמלים בשלב זה או אחר.
דוגמא לדרך אחת מיני רבות:
גמילה מחיתולים בסוף שבוע
א. מפנים סוף שבוע ארוך (יומיים) לנושא.
ב. מסירים את החיתול לעולם ועד.
ג. לוקחים את הילד לשירותים כל חצי שעה ומשתדלים שיישב על האסלה במשך כחמש דקות.
ד. משבחים את הילד בכל מקרה בו הוא עושה באסלה.
ה. מעודדים אותו להודיע כאשר חש צורך.
ו. בודקים לו פיזית את התחתונים ומשבחים אותו בכל פעם שהתחתונים יבשים.
ז. כאשר מרגישים התקדמות של ממש בתגובות הילד, עוברים לפרקי זמן ארוכים יותר של שעה. ואחר כך שעה וחצי וכן הלאה.
ח. מעודדים את הילד שוב ושוב להודיע על כך שצריך לשירותים.
פרסים כן או לא:
מתן פרסים חומריים היא שיטה בעדיפות נמוכה. יותר נוח והרמוני לשבח, לספר לאנשים על ההישגים החשובים. בכל הישג בכיוון הנכון, לזהות ולשבח את הילד וכך לקרב אותו אל המטרה.
ההבדל בין גמילת יום ולילה:
בניגוד לפרידה המודעת מהחיתול ביום, בלילה מדובר בתהליך טבעי. כאשר ההורה רואה שהחיתול של הילד יבש בבוקר, ניתן להוריד לו את החיתול בלילה. במידה ומורידים לילד בלילה את החיתול, והוא ממשיך להרטיב, יש לחזור לחיתול, וכמובן, בגישה חיובית ופרקטית ולא כאמצעי איום או השפלה. במידה ותוך שבועיים שלושה נמשכת הרטבת הלילה, מומלץ לפנות לטיפול מקצועי.
יש לזכור...
יש לזכור כי תהליך הגמילה הינו שלב משמעותי בהתפתחותו של הילד וכי על ההורים לגלות סבלנות וסובלנות. הגמילה היא בראש ובראשונה לשרותו של הילד ולא למען רווחתם ונוחיותם של ההורים. הילד לא "חייב" להורים להיגמל, הוא גם לא חייב להתמיד ולהצליח בתהליך בקו ישר ואחיד. יש מקום לנסיגות וצעדים אחורה בעקבות צעדים קדימה. על ההורים לזכור זאת ולא לבטא כעס ואכזבה כלפי הילד ובכך לפגוע בדימוי העצמי ובביטחון העצמי שלו.
במידה וצצות בעיות:
הורים לילדים אשר עברו באופן מובהק את גיל הגמילה המקובל (בני שלוש וחצי, ארבע) ועדיין מרטיבים בלילה, אינם מבצעים יציאות באסלה מתוך פחד, תלויים בחיתול, סובלים מעצירות וכיו"ב, יכולים להיעזר בשיטות הטיפול השונות של ד"ר קושניר, בהתאם לבעיה הספציפית.
