הרטבת לילה: כל מה שרציתם לדעת ולא היה את מי לשאול
שלח לחברהרטבת - לילה הינה שחרור בלתי רצוני של שתן בזמן שינה. היא נובעת מליקוי במערכת הרפלקסים המפקחת על השליטה בשלפוחית השתן. בניגוד לאמונות רווחות היא אינה נובעת משינה עמוקה, משינויי טמפרטורה, מעודף שתייה, מאי הליכה לשירותים לפני השינה וכו...
מאת: ד"ר ברוך קושניר, פסיכולוג קליני, מנהל פורום גמילה מחיתולים בפורטל mamy, מנהל מרפאות ד"ר ברוך קושניר לטיפול בהרטבת-לילה וחרדת אסלה.
הרטבת - לילההינה שחרור בלתי רצוני של שתן בזמן שינה. היא נובעתמליקוי במערכת הרפלקסים המפקחת על השליטה בשלפוחית השתן. בניגוד לאמונות רווחות היאאינה נובעת משינה עמוקה, משינויי טמפרטורה, מעודף שתייה, מאי הליכה לשירותים לפניהשינה , מלחצים נפשיים , מחוסר אחריות של הילד, או מחוסר בהורמון כלשהו. חלקמהגורמים הנ"ל עשויים להשפיע על חומרת הבעיה אך אינם גורמים לה כשלעצמם.
יש לזכור כי ילד רגיל אשר אינו מרטיב חי בחופשיות מחלטת. שותה כאוותנפשו,יכול לישון עמוק מאד, חשוף למזגן בקיץ, עובר מגוון של חוויות רגשיות, לאמתייחס כלל לשלפוחית, ולא בהכרח מקפיד להתפנות לפני השינה - הוא ישן רצוף או חש אתהלחץ בשלפוחית ומתעורר. זהו האופן בו אמור לחיות גם הילד המרטיב ואליו אמור לשאוףכל טיפול בבעיה.
מתוך כך, אין להגביל בשתייה לפני השינה ואין ללחוץלהתפנות בשירותים.השליטה אינה תלויה ברצונו של הילד ולכן אין להציע פרסים עלייובש ,אין לאיים בעונשים , ואין להטיל " אחריות " ולהשפיל את הילד בכך שיכבס בעצמואת כלי המיטה . שיטות המיישמות פרסים וחיזוקים ומתבססות על ההנחה כי רצון חזק שלהילד יביא לפתרון הבעיה, זוכות בדרך כלל להצלחה זמנית אשר קורסת כעבור זמן קצר. גםתופעת הילד אשר אינו מרטיב רק כאשר ישן מחוץ לבית מלמדת על יכולת לגייס דריכותמיוחדת לפרק זמן מוגבל בלבד. אין לייחס את הרטבת הלילה ל " טעויות " אותן עשוההורים בניסיונות הגמילה העצמיים שלהם. יש לזכור כי רוב רובם של הילדים מפסיקיםלהרטיב בלילה באופן טבעי כחלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות, ללא כל קשר להתערבות זואו אחרת אותה מפעילים ההורים.
רוב הילדים נגמלים מהבעיה, באופן טבעי ,בין הגילים שנה וחצי ושנתיים וחצי. בגיל חמש עדיין מרטיבים כ - 15% ובגיל 18 כ - 2%.
המרטיבים הינם ילדים ( או מבוגרים ) רגילים, בריאים בגופם ובנפשם. ב 80% הרקע הוא תורשתי, השכיחות גדולה יותר אצל בנים . גמילה מוקדמת מהרטבה חשובהלדימוי העצמי של הילד ותורמת לטיפוח בטחון עצמי ויכולת הסתגלותחברתית.
70% הם מרטיבים ראשוניים.כלומר ילדים אשר מעולם לא הגיעולגמילה מחלטת . 30% הם מרטיבים משניים. אלה ילדים אשר נגמלו מהרטבת - לילה בגילמוקדם למשך תקופה ארוכה , והחלו להרטיב מחדש. ההתחלה המחודשת עשויה להיות בעקבותאירוע משמעותי בחייו של הילד כגון הולדת אח, מעבר דירה, תחילת לימודים בבית ספרוכיוב"ז. היא גם עשויה להיות ללא קשר לכל שינוי בחייו של הילד. במקרים רבים הרטבהמשנית נעלמת מעצמה ללא כל התערבות טיפולית לאחר מספר ימים או שבועות. אם עובריםמספר חודשים והבעיה נמשכת, יש להתייחס אליה כאל הרטבה ראשונית וליישם את אותה שיטתטיפול.
ב 70% מהמקרים מדובר בהרטבת - לילה בלבד.אצל 30% מתלווהלהרטבת הלילה גם הרטבה במהלך היום בזמן ערות. זוהי תופעה המתבטאת בדרך כלל בדליפהאיטית והדרגתית של שתן לבגדים. הילדים נראים כאילו הם מתרכזים במשחק או בצפייהבטלביזיה או בישיבה מול המחשב ו " שוכחים " ללכת לשירותים.
לעיתים הם מסרביםללכת לשירותים גם כאשר מעירים להם ולמרות שהם מפגינים מאמצי התאפקות ע"י הצלבתרגליים, רקיעה מרגל אחת לשנייה וכדומה. הם פשוט מכחישים את הלחץ בשלפוחית. תופעה זומתסכלת ומרגיזה הורים רבים המפרשים זאת כעצלנות של הילד ואדישות לבעיה. זוהי אכןתופעה מרכבת הקשורה במידה רבה לליקוי במערכת השליטה בשלפוחית. כמעט בכל המקרים בעיהזו נעלמת בעקבות הטיפול בבעיית ההרטבה בלילה באמצעות הזמזם.
הטיפולהיעיל ביותרהוא שיקום מנגנון השליטה בשלפוחית ע"י תהליך התניה באמצעות זמזםאלקטרוני. הוא ניתן ליישום כבר מגיל ארבע ומניב אחוזי הצלחה גבוהים כאשר ניתןבמסגרת הדרכה ומעקב מקצועי. ברוב המקרים הטיפול נמשך בין שלשה לחמישה חודשים. ישנםמקרים בהם מתרחשת גמילה תוך חודש ויש כאלה הזקוקים ללמעלה משנה על מנת להגיעלתוצאות. 85% מהנגמלים לא חוזרים להרטיב לעולם. אותם 15% אשר אצלם הבעיה חוזרת,מקבלים את אותו טיפול שנית . רק אחוזים בודדים חוזרים להרטיב פעמים נוספות. גם הםבסופו של דבר נגמלים לחלוטין לאחר טיפולים חוזרים.
קופות החולים מכירות בחומרתה של בעיית ההרטבה ומשתתפות במימון הטיפול .
רוב הילדים מתאימים לטיפול באמצעות הזמזם. מומלץ לבצע בדיקות שתןוואולטרה סאונד של דרכי השתן רק במקרים בהם ההרטבה בלילה מלווה בהרטבת - יום אוכאשר התופעה מתחילה באופן פתאומי לאחר תקופה ארוכה של גמילה.
שימושבטיפולים תרופתיים ( הורמונים), אינו מתאים לפתרון הבעיה. ב 40% מהמקרים הוא אינומשפיע כלל. באותם מקרים בהם יש לו השפעה, הוא עשוי להביא להפחתת תדירות ההרטבה כלעוד לוקחים את התרופה , כאשר מפסיקים - ההרטבה חוזרת. גם טיפולים פסיכולוגיים הינםבעלי יעילות מוגבלת בלבד מאחר והבעיה מיסודה אינה נפשית.
