למה ילדים רוצים להיות עצמאים
שלח לחבר
מאת: אביטל יעקבי – פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית, ייעוץ להורים, טיפול בילד, אבחונים רגשיים ולקויות למידה.
כל אם זוכרת היטב את ההרגשה של הבטן המרוקנת מייד לאחר הלידה. פתאום התינוק נושם לבד, בוכה לבד ואוכל לבד כאשר מאכילים אותו. באותו רגע שבו התינוק יוצא מן הבטן הוא הופך לישות עצמאית. כמובן, שהעצמאות שלו מתפתחת, הולכת וגדלה עם הגיל. ככל שהילד עצמאי יותר, הוא פחות תלוי בהורים שלו ועושה דברים לבד, במרחק מן ההורים.
למה ילדים רוצים להיות עצמאים? ילד שהוא עצמאי מרגיש את עצמו חזק יותר ובטוח. הוא מרגיש עוצמה כשהוא יכול להסתדר לבדו. תחשבו כמה זה קשה למשל, שמתחשק לילד שלכם מאד מאד ומייד עוגייה. אך הוא לא מגיע אליה וזקוק לכם בשביל כך וצריך לחכות עד שתתפנו. כמה היה רוצה באותו רגע להיות עצמאי ...
בשנה הראשונה לחיים, הילד נעשה יותר ויותר עצמאי ככל שהוא נעשה יותר נייד. כשהוא מתחיל לשבת וללכת, הוא מגיע לכל מקום ורוצה לגעת בכל חפץ בבית. זאת, כיוון שהוא רוצה להרגיש את החופש שלו, לחקור את העולם ולצאת מן התחושה שהוא תלוי בכל דבר בהורים.
בגיל זה, חשוב להורים לאפשר לילד לחקור את העולם ולהגיע למקומות השונים, ולהתפתח מבחינה מוטורית. כאשר הוא נוגע בדברים שבירים או מסוכנים כמו חשמל, חשוב להגיד שזה אסור, להפנות אותו למשהו שמותר לו לגעת בו. בתקופה זו, תפקיד ההורה ללמד את התינוק על הסכנות ולהגן עליו מפניהם, אך לא באופן היסטרי.
ילדים רוצים עצמאות כי זה אומר מבחינתם גם להחליט וגם לעשות לבד. בגיל שנתיים-שלוש ההתנגדות והמרדנות של הילד גוברת וזו הדרך שלו להביע את העצמאות שלו: "אני לא רוצה" או "אני רוצה לבד". בגיל זה, הילד רוצה כבר לעשות דברים שהמבוגר עושה. הוא רוצה לבדוק כמה כוח יש לו בעולם ואיך הוא יכול להסתדר בכוחות עצמו. הוא בודק עד כמה הוא חזק מול ההורים שלו. ההורים מאד רוצים שהילד שלהם יתלבש לבד ויצחצח שיניים לבד, אבל לא נותנים לו בד"כ להיות עצמאי בדברים שמלכלכים או שמעצבנים אותם. חשוב להורה לעודד את הילד גם לעשות דברים שגורמים ללכלוך, אי סדר או שאינם נוחים לו. אפשר למשל, למזוג כוס מעל הכיור כדי ללכלך פחות.
מתי ההורים צריכים לעודד עצמאות ומתי לא?
חשוב שההורה ייתן לילד אפשרות להתנסות באופן עצמאי במשימות שמתאימות לגיל שלו. החל מבחירת סוג האוכל והבגדים בגיל צעיר ודרך משחק בחוץ וחזרה הביתה לבד, בחירת חוג ובחירת מגמה בתיכון. הורים שממשיכים לעשות ולהחליט עבור הילד מעודדים את התלות שלו בהם, ולכן הילד ירגיש מתוסכל, ירגיש חלש וקטן ולא מסוגל לעשות דברים לבד. ייתכן שגם מול חברים יתנהג בצורה תלותית. למשל, כולם יעזרו והוא לא כי יצפה שיעשו עבורו דברים.
גם יותר מדי עצמאות אינה טובה לילד. כשההורים נותנים לילד להיות עצמאי בשלב מוקדם מדי (למשל להחליט לבד לאיזה בית-ספר ילך) הדבר עלול להחליש אותו במקום לחזק אותו.
היכולת של ההורה לתת עצמאות לילד דורשת ממנו להאמין ולסמוך על הילד שהוא מסוגל להיות עצמאי. כדי להאמין בילד ולסמוך על הכוחות שלו, ההורה צריך להיפרד מהצורך הכפייתי שלו לשלוט ולקבוע. הרבה הורים נמנעים מלתת לילד עצמאות מאחר שרוצים למנוע מן הילד תיסכול או למנוע ממנו לטעות. למשל, ילד שלא עומד בזמנים אך ההורה תמיד "מציל" אותו ברגע האחרון ומביא אותו לביה"ס בזמן, לא מלמד את הילד להיות עצמאי. לעתים הילד צריך לאחר ולהיענש על מנת ללמוד בפעם הבאה להתארגן באופן עצמאי יותר. רק ילד שמתנסה בכשלונות וטעויות ומתגבר על הקשיים, יוכל לפתח בטחון עצמי. הורה שמאפשר לילד להיות עצמאי בשעורי הבית שלו ולקחת אחריות עליהם, צריך לקחת בחשבון שייתכן שהציונים שלו ירדו. אם הוא כועס על הילד הוא לוקח את האחריות במקומו. הוא יכול להגיד לו במקום: "אני מצטער שהציונים שלך ירדו וסומך עליך שתוכל לתקן אותם. אם תזדקק לעזרתי, אני כאן בשבילך."
לסיכום: חשוב שהורים ידעו מה נכון ומתאים לדרוש מן הילד, להדריך אותו איך לעשות דברים ולחזק את הילד ולעודד אותו לעשות דברים שנדרשים בגילו. הילד כך ירגיש יותר בטוח עם עצמו, יהיה יותר חברותי ויהיה מוכן להתמודד מול הקשיים שנכונו לו בחיים.
