הילד וחיי הנישואין - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

הילד וחיי הנישואין

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 19.11.2011

במהלך ההריון הזוגיות פרחה. מעולם לא חשתי כזו אהבה ומעולם גם לא הזדקקתי כל כך לכזו. אחרי שהילד נולד הרגשתי שכל מה שאני צריכה בעולם זה רק אותו וכל דבר מלבדו, מיותר. כולל בן הזוג המסכן, שנותר בצד להסתכל על המאהב הקטן שצמח לאישתו ושאותו הוא חייב לקבל ואף לאהוב.




מאת: לילך המבורגר


הילד וחיי הנישואין

אז חשבתי שזה יהיה פשוט, נביא ילד לעולם ונהפוך מייד למשפחה קטנה ומאושרת והכי חשוב – מתפקדת. אז זהו שזה לא קרה ככה בדיוק.

במהלך ההריון הזוגיות פרחה. מעולם לא חשתי כזו אהבה ומעולם גם לא הזדקקתי כל כך לכזו. אחרי שהילד נולד הרגשתי שכל מה שאני צריכה בעולם זה רק אותו וכל דבר מלבדו, מיותר. כולל בן הזוג המסכן, שנותר בצד להסתכל על המאהב הקטן שצמח לאישתו ושאותו הוא חייב לקבל ואף לאהוב.

הדבר היחיד שעניין אותי ביומיום היה היצור הקטן ובן הזוג היה לא יותר מבייביסיטר שימושי וזול. אחרי זמן ההרגשה הזו הולכת וקהה ואפשר להגיד שהזוגיות חזרה לעצמה לאט לאט, זה עד שיהיה עוד ילד ואז אני לא יודעת מה יהיה, אבל אני זורמת. עניין הילד, נותן לנו משמעות חדשה לחיי משפחה. עכשיו כשאנחנו לא רק שניים הדברים הם אחרים לגמרי. אני מוצאת את עצמי אומרת לבעלי, אין מה לעשות, גם אתה רצית ילד, אחרי ילד החיים משתנים, ועוד דברים שהייתי מצפה שהוא ידע לבד ושאני לא אצטרך להגיד לו. גם חילוקי הדעות לגבי גידולו של הינוקא הם רבים. צריך לוותר לו , או לא? זה בסדר שהוא נרדם על הידיים או לא? אם הוא בוכה לרוץ אליו או לא? וכו' וכו' וכו'. כמובן, שמבחינתי ההחלטה האחרונה היא שלי, אני גידלתי אותו בבטני במשך תשעה חודשים, אני הפכתי לחבית מהלכת, אני הוצאתי אותו מתוכי בכאבים אדירים, אני התהלכתי כמו ברווז במשך שבועיים, אז אני מחליטה. אלו לא דברים שאני אגיד בקול רם, אבל לי לפחות הם ברורים.

אחרי זמן מה, כבר כל העניין מתחיל להפריע לו והוא מבין שאשתו היא כבר לא לגמרי אשתו והוא מנסה לתקן את הדברים ומנסה לגרור אותי לכל מיני ערבים כיפיים מחוץ לבית. בשבילי אין ערב כיף באמת אם זה בלי הילד. אבל אני לא יכולה להגיד לו את זה נכון? אז יוצאים ביחד ואני סופרת את הדקות עד שנחזור לאסוף את הילד הביתה. כל החברות אומרות לי, צריך לשמור על הזוגיות, מה קרה לך, תשאירו אותו אצל ההורים ותצאו לבלות, תיסעו, תחזרו, תהנו, תבלו. מה אומר ומה אגיד, קשה לי. קשה לי להיות בלעדיו, קשה לי לדמיין חופשה בלעדיו. גם עם קשה איתו וברור לי שאם הוא לא יבוא החופשה תהיה הרבה יותר רגועה ונינוחה, עדין הוא כבר כמעט בן שלוש ואני עוד לא יכולה לדמיין את עצמי משאירה אותו אצל אחד ההורים ונוסעת ליותר מיום אחד. שהוא ישן לילה שלם בלעדיי? ומה אם הוא יצטרך אותי? מי ירדים אותו? מי יחבק אותו אם הוא יתעורר בוכה?

אבל אני מניחה שכל הדברים האלה חולפים ועם הזמן רק מייחלים לקצת זמן בלי הילדים, זה עוד לא הגיע אליי אבל אני בטוחה שזה יגיע מתישהו גם אם זה יהיה כשהילד יהיה בן עשר.

עוד דבר שנדמה לי שלא יחזור לעולם – הגוף שלי מלפני ההריון. אני לא יודעת מה קרה, אני אומרת לכם, אבל הקילוגרמים המיותרים פשוט מסרבים לרדת בכל הכוח. פשוט מסרבים. והתירוץ הזה של אני אחרי לידה, הפסיק להיות קביל כאשר לילד מלאו שנתים ואני עדיין נושאת 15, כן 15 קילוגרמים מיותרים. מי היה מאמין שאני אהפוך ללוויתן עצום מימדים ואשאר כזו גם כשהילד כבר גדול, אבל יש בי עוד תקווה שאני אחזור למשקל שלי מלפני ההריון. תקווה זה טוב, לא? כשהייתי בהריון והשמנתי עד בלי סוף, אמרו לי כל הזמן, לא נורא, תורידי את זה אחרי הלידה. מה שלא אמרו לי, זה שזו תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית לעשות את זה. הגוף משתנה ואני כבר לא מזהה אותו, האגן מתרחב, הבטן משתפלת והדכאון חוגג. הכי גרוע זה שאני מוקפת בנשים רזות שילדו כבר ילד אחד או שניים ומישהו מבחוץ לעולם לא יוכל לנחש את זה, זה ממש מעצבן, מה כבר ביקשתי? קצת התחשבות? להגיד שהיה לכן קצת קשה לחזור למשקל? באמת, זו בקשה מוגזמת? מה קרה לאחווה הנשית? אבל יום אחד אני אחזור להיות רזה ואז אני אגיד לכולם, אני לא מבינה על מה אתם מדברים, אני תיק תק חזרתי למשקל שלי.  כן.... ממש.




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו