באיזה גיל??
השבוע, ליתר דיוק שלשום הכנסתי את בני לכיתה א'. ראיתי את התיק הגדול עליו בכמה מידות, ראיתי את כל הדרדקים עם חולצות ה"שלום כיתה א'", ראיתי אותו מסתכל בחשש מהול בהתרגשות מרובה על בני ובנות הכיתה החדשה, חברים חדשים. ראיתי והתרגשתי.
השבוע, ליתר דיוק שלשום הכנסתי את בני לכיתה א'. ראיתי את התיק הגדול עליו בכמה מידות, ראיתי את כל הדרדקים עם חולצות ה"שלום כיתה א'", ראיתי אותו מסתכל בחשש מהול בהתרגשות מרובה על בני ובנות הכיתה החדשה, חברים חדשים. ראיתי והתרגשתי.
הוא נהיה לי גדול פתאום, הוא הרגיש גדול. לא הסכים שניתן לו יד, לא הסכים לקבל נשיקה שלא לדבר על להיכנס איתו לכיתה. לא רק זאת אלא שהוא ממש לא מבין למה אנחנו מסיעים אותו הלוך ושוב לבית הספר כשיש הסעה – רוצה כמו כולם.
ואז נזכרתי בפעם הראשונה שהרגשתי מבוכה מלהיות ליד ההורים שלי (גיל הרבה יותר מאוחר משש וחצי), בפעם הראשונה שהתרגשתי למראה בן חמוד בכיתה, התרגשות כזו שמבינה כי זה לא סתם עוד ילד חמוד (כיתה ב' או ג' אני חושבת), את הפעם הראשונה שהבנתי שיש אנשים שאני נעלבת מהם – עלבון חם, צורב בגרון...וגם עבור דרך גילאים בוגרים יותר- האהבה הראשונה, הפעם הראשונה שהבנתי שבאמת שום דבר אינו נצחי ועוד ועוד.
שעתיים בטקס של כיתות א' בי"ס אפק, ואני מפליגה על כנפי הדמיון.
כנראה באמת אני מתחילה להבין, בגיל 36, שלכל דבר יש גיל. באיזה גיל זה מתחיל?
באיזה גיל?
- באיזה גיל התחלתם להבין שאמא ואבא תמיד יהיו שם בשבילכם?
- באיזה גיל הבנתם שלא תמיד תרצו אותם שם עבורכם? ושיש שלבים שתרצו שייעלמו?
- באיזה גיל התחלתם להבין שאוטוטו נהיה הרגע שכבר יהיה מאוחר להזכר שרוצים אותם?
- באיזה גיל הבנתם שלבקש סליחה לא מקטין אתכם אלא להיפך?
- באיזה גיל התחלתם ליישם את הכלל הנ"ל, אם בכלל?
- באיזה גיל הבנתם שההבנה לא בהכרח מקדמת אתכם, ושהעשייה קשה מנשוא?
- באיזה גיל הבתנם שאתם תקועים?
- באיזה גיל הסתכלתם במראה ואהבתם את עצמכם יותר משתי דקות ולאורך זמן?
- באיזה גיל הרגשתם את אותם גלי חום המבשרים על תחילתה של התאהבות ומיניות פורצת?
- באיזה גיל הרגשתם אחריות לראשונה?
- באיזה גיל הבנתם שנסיבות תמיד יהיו, ותירוצים תמיד יישלפו, ושחיוך אחד קטן מכם יכול לפתור כמעט הכל?
-
אתם מוזמנים להוסיף שאלות מניסיונכם ומהגילאים שלכם...