תכנית משפחתית בין שגרה לחירום
שלח לחברמיכל דליות מתייחסת לתקופת המלחמה בה אנחנו נמצאים וכיצד ניתן להפחית את החרדה בבית
מאת: מיכל דליות, יועצת משפחתית, מנכ"ל מרכז מיכל דליות ללימודים והכשרות
הימים האלה הם ימים מתעתעים: אזעקות לסירוגין, שיגרה לא קבועה, חופש גדול שהוא לא ממש חופשי, הליכה ברחוב מתוך חשש ושהייה בבית מתוך אותו חשש.... מתעתע.
בימים אלו אתם נמצאים במצב של חוסר ודאות. מצב זה הוא בעצם התכוונות הגוף והנפש למצב הישרדותי. אין מדובר על אותם רגעי פחד בהם הולכים או רצים לאזורים המוגנים ונשארים שם עשר דקות, אלא המצב שבין האזעקות או הנפילות.
מצב מתמשך של תחושת הישרדות הוא זה אשר עלול לפגוע בילדים. בעת האזעקה עצמה, כשכולם פוחדים, יש לתת לרגשות הילדים לגיטימציה ולהגיד "אתה פוחד. נכון? זה באמת מפחיד" ולא לנסות להרגיע על ידי משפטים הגיוניים כמו "אתה לא צריך לפחד. הכל בסדר", כי הרי הכל לא בסדר... התחושה שניתן לילדים שהם מוגנים בתוך החיבוק שלנו ושכולם מפחדים – היא זו שתחזק אותם באותם רגעים. העניין הוא בין האזעקות, בחיים עצמם שהינם בין שיגרה לחרום, וכאן יש לייצר תכנית חרום משפחתית לשהייה בבית, או להעברת הזמן עם הילדים. כל זאת כדי לעזור להם להתמודד באופן מיטבי עם ימים מתעתעים אלה.
לצורך כך עליכם לבנות תכנית. ממש כך. לקחת ברצינות רבה את שעות השיגרה שבין רגעי החרום ולבנות בהן מצבים אשר יחזקו את הילדים ויתנו להם הרגשה, עד כמה שתהייה מלאכותית לכם, שיש שיגרה, שיש סדר, שיש דברים נעימים, מצחיקים, מעניינים ומהנים שניתן לעשות. כל היכולת היצירתית שלכם צריכה לבוא לידי ביטוי דווקא בשעות השיגרה:
- המעיטו בשעות מסך. צפו בטלויזיה רק כאשר הילדים נרדמו עמוק. מילים כמו חמאס, הרוגים, טילים, הרס, הלוויה, אזעקה – הן מילים מפחידות. אל תתנו יד לכך שמילים אלו יישמעו ברקע. גם אם נדמה לכם שהילדים משחקים בחדר השני והם לא מקשיבים, דעו שהם כן. הם שומעים וזה מעלה את סף החרדה שלהם. אם אינכם יכולים שלא להקשיב לרדיו, הפעילו אותו בנייד שלכם והקשיבו עם אוזנייה.
- אווררו את כל המשחקים שיש בבית. הוציאו הכל מהארונות, גם משחקים מלפני שנתיים או שלוש, דברו עליהם, תצחקו על משחקי הילדות וגם תבקשו מהילדים לשחק איתכם. כן, כן, במשחקים הכי טיפשיים של לפני כמה שנים. זה ייצר בבית אווירה נינוחה, אפילו אווירה של צחוק והנאה, וזה ימלא את זמנכם.
-
קיימו בבית "חוג אומנות". אפשר לקנות חרוזים וחוטים, חוברות יצירה וגם גבס ותבניות, אבל אפשר גם לייצר חומרים בבית: עיתונים חתוכים שמעורבבים במים וקמח יוצרים עיסה שאפשר לבנות ממנה פסלים.נכון, זה ילכלך אבל השפיות של הילדים, וגם שלכם, חשובה יותר. אחר כך תרתמו אותם לניקיון כיפי.
- קיימו "חוג סופרים". הקדישו חצי שעה ביום לכתיבת סיפורים. זה יכול להיות על כל דבר דימיוני שהילדים יעלו וזה יכול להיות מצוין אם הם יספרו סיפורים על המצב, על ילדים שרצים למקלט, על מקום דמיוני בו אנשים מתמודדים עם פחדים. זה מצוין אם הילדים יספרו על זה, כי זו דרך מאד טובה להתמודד עם פחדים ועם המציאות הלא פשוטה.
- לאפות. הכנסו עם הילדים למטבח ותכינו ביחד (ותנו להם להכין, ממש לא חשוב אם זה יוצא עקום...) פיצה, פשטידות, עוגיות בצורות שונות וכולי.
- לעשות פקניק בסלון: לפרוס שמיכה, להכין כריכים וסלטים, ואז לשבת בסלון ולעשות פיקניק.
- לפתוח בסלון את האוהל הקטן של הים, או להכין אוהל מסדין שנמתח בין כסאות ומוחזק על ידי אטבים, ולשחק ב"הלכנו לים" או "נסענו לכנרת". לשבת שם, לספר סיפורים, לדבר ולשחק בכאילו. אפשר אפילו להרשות לילדים לישון שם, באוהל שבסלון. זה כיף לא נורמלי להם.
- לבנות תיאטרון בובות: לקחת מהסופרמרקט ארגז גדול ולהכין ממנו תיאטרון ומסך, לקחת קרטון של ביצים ולעשות ממנו לול, להביא את כל החיות הקטנות שיש בבית ואת כל הבובות ולקיים הצגה. כל הצגה שירצו, גם אם הבובה טורפת את התינוק. סיפורי בלהות מאווררים את הרגשות של הילדים ומקלים עליהם.
כל רעיון יצירתי שיעלה בדעתכם – נכון לימים אלה. ובעיקר, טפלו בחרדות שלכם. אם אתם חרדים ואתם יודעים זה עובר לילדים, לכו לרופא המשפחה ובקשו ממנו את התרופה שתרגיע אתכם, שתקל עליכם, כי אתם המראה של הילדים: כל מה שאתם חשים נראה בשפת הגוף שלכם והילדים חשופים לזה ומתנהגים בהתאם לזה.
אני מאחלת לכולנו ימים ולילות שקטים ושכל בנינו יחזרו הביתה בשלום.
מוזמנים לצפות בסירטון פיקוד העורף על הכנת תוכנית משפחתית:
