הרטבת לילה בקרב ילדים
שלח לחברהרטבת לילה הוא נושא שמעסיק הורים רבים. עד גיל שנתיים כ50% מהפעוטות נגמלים מהרטבת לילה, וכ-70% מהילדים נגמלים מהרטבת לילה עד גיל 3. מה עושים כזה לא קורה?
מאת: טל רחמים בירן, מרכז ד"ר טל
כשזה לא קורה, הורים רבים מוצאים עצמם מתמודדים עם החלפת מצעים במהלך הלילה, לעיתים יותר מפעם אחת בלילה, ועם ריחות השתן, ופעמים רבות מגיבים בכעס גלוי או סמוי כלפי הילד, ולעיתים מאשימים את עצמם – אולי עשו משהו לא נכון בתהליך הגמילה...
גם הפעוט או הילד חווה מבוכה ולעיתים בושה, מאחר ומשמעות ההרטבה עבורו היא "אני לא מספיק גדול", או "אני לא בסדר, אני לא מתנהג כמו שצריך", הוא חווה חוסר שליטה ואי עמידה בציפיות, חוויה קשה לכולנו, ילדים ומבוגרים.
במצבים בהם הילד חולק חדר עם אחיו הוא עשוי להיות מושא ללעג, להקנטות ואף להידחות על ידי אחיו, שכבר נגמלו . לכן הרטבת לילה מתמשכת עשויה להוביל לקשיים רגשיים שונים, לפגיעה בדימוי ובביטחון העצמי.
חשוב להבחין בין הרטבת לילה ראשונית לבין הרטבת לילה משנית
הרטבת לילה ראשונית פירושה אי גמילה מהרטבה מתוך שינה מעבר לגיל 5, כלומר, הילד או הילדה מעולם לא נגמלו במהלך שנתם. אם כי ניתן לסייע לילדים שסובלים מהרטבה כבר מגיל שנתיים, ולא כדאי להמתין לגיל 5 כדי לטפל בבעיה שהתחילה הרבה קודם.
הרטבה ראשונית נובעת מבשלות מאוחרת של מערכת הרפלקסים המפקחת על השליטה בשלפוחית השתן. הבסיס של הרטבה זו הוא פיזיולוגי ובמקורה אינה קשורה באופן ישיר וחד משמעי לגורמים רגשיים. עובדה זו מנפצת מיתוסים רבים הקשורים בגמילה ובהרטבת לילה:
- מיתוס ראשון: הרטבת לילה קשורה לגודל השלפוחית – אין כל קשר בין גודל השלפוחית להרטבות לילה. בעבר נהגו לחשוב שהרטבת לילה נגרמת כתוצאה משלפוחית שתן קטנה. ילד בעל שלפוחית קטנה שלמד להיגמל, יתעורר על מנת לגשת לשירותים.
- מיתוס שני: הרטבת לילה נובעת משתיית יתר לפני השינה – גם זו אמונה לא נכונה. ילדים שאינם סובלים מהרטבה יתעוררו על מנת להתפנות, במידה ויחושו צורך. יתרה מכך, ילדים שלא רכשו שליטה במערכת הרפלקסים האחראית על השליטה בשלפוחית השתן, עשויים להתפנות לפני השינה ובכל זאת עשויים להרטיב במיטה.
- מיתוס שלישי: מניעת או צמצום שתייה לפני השינה יפתרו את הבעיה – גם זו טעות מאוד נפוצה. צמצום השתייה והתפנות לפני השינה אולי יגרמו לפחות הרטבות, אך לא יסייעו לילד להיגמל.
-
מיתוס רביעי: הולכת ילד ישן לשירותים על מנת להתפנות, גם הן לא יסייעו לו להיגמל. נכון, הוא ירטיב פחות במיטה, אך הבעיה לא תיפתר כי ברגע שההורים לא יוליכו את הילד לשירותים, סביר כי הוא שוב ירטיב. השכמות יזומות, כלומר, מצבים בהם ההורים מעירים את הילד על מנת שיתפנה במהלך הלילה, עשויות לסייע בתנאים מסוימים.
הרטבת לילה ראשונית אומנם קשורה בבסיסה להתפתחות של גורמים פיזיולוגיים, אך היא עשויה להימשך גם כתוצאה מסיבות רגשיות, למשל במידה והילד חווה איזשהו "רווח" מההרטבה, למשל: ילד שנהנה מהטיפול בו, מהמגע הקשור בשטיפתו, והיחס שמקבל כתוצאה מהרטבה, מכך שהבוקר נסוב סביבו והוא לא צריך לחלוק את תשומת הלב של הוריו עם אחים נוספים וכו'. ילדים אחרים עשויים להתנגד להיפרד מהחיתול בלילה כי חוששים להיכשל ולהרטיב, והם מעדיפים להישאר באזור המוכר והבטוח, הלא הוא שינה עם חיתול. או שחשים "קטנים", ונהנים מזכויות שונות השמורות רק ל"קטנים", ומאמינים כי רק "גדולים" יכולים להיגמל וכו'.
אמנם הרטבה ראשונית היא פיזיולוגית בעיקרה, אבל פעמים רבות הלחץ הנוצר סביבה משמר את ההרטבה, גם אחרי שהגיעה הבשלות.
דרכי טיפול מרכזיות בהרטבת לילה
האחד הוא טיפול ישיר בהרטבה באמצעות זמזם. טיפול באמצעות זמזם נמצא במחקרים כטיפול היעיל ביותר בהרטבה. הטיפול באמצעות זמזם מאוד ידידותי ומותאם לילדים. על הילד לבחור בובה או דובי, שבתוכה מצוי זמזם. הילד בעצם בוחר את ה"שותף" שלו, החבר שיעזור לו להיגמל מהרטבת לילה. במהלך הלילה הילד הולך לישון עם הדובי או הבובה שבחר בעצמו. החבר הנבחר מחובר באמצעות כבל עדין לסדין, עליו ישן הילד. זוהי טכנולוגיה נוחה מאוד.
הילד יכול לישון בכל צורה שנוחה לו, המכשור אינו מאסיבי, ואינו מועבר מילד לילד. כאשר הילד מרטיב, הזמזם מופעל, והילד מתעורר. בשלב זה על ההורים לסייע לו להתפנות. בתהליך זה הילד מתרגל שליטה במערכת הרפלקסים הקשורים בשלפוחית השתן. החזרה על תהליך זה מחזקת את מערכת השליטה האוטומטית בשלפוחית השתן, ובהדרגה הילד מרטיב פחות ופחות, עד לגמילה מוחלטת. תהליך זה אורך שבועיים עד שישה חודשים, ומתאים לילדים החל מגיל 3.
היבט נוסף בטיפול בהרטבה מתייחס לגורמים רגשיים שעשויים להיגרם כתוצאה מההרטבה, למשל: חוסר ביטחון, הערכה עצמית נמוכה של הילד, מתחים ביחסים עם ההורים. בנוסף יש לבחון האם יש סיבות רגשיות לכך שהילד מרטיב בלילה, למשל, קושי בהסתגלות לשינויים ובפרידות, פרידה מחיתול לילה מהווה שינוי משמעותי לילדים, פחד להיכשל – ובמקרים כאלה ילדים עשויים לסרב לישון בלי חיתול, פחד לרדת מהמיטה לבד בלילה. להיבט זה מתייחסים בדרכ בהדרכת הורים ולעיתים גם במפגשים עם ההורה והילד.
הכותב: טל רחמים הנו פסיכותרפיסט, מנהל היחידה לטיפול בגיל הרך במרכז ד"ר טל. ניתן לשוחח איתו על בעיות ההרטבה של הילד/ה בטלפון: 1800-100-172
