כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים
סיפורי לידה
-
|
פורסם ב: 06.10.2009
4 בבוקר, מעירה את אריאל. נראה לי שהמים מתחילים לרדת. פתאום – בחילה, אני רצה לשירותים ומקיאה. שונאת להקיא!!! מתיישבת על הרצפה בשירותים ומרגישה שוב זרם של מים יורד. אריאל מזמין מונית, אני מתלבשת – ויוצאים.. בדרך שלחנו לאמא הודעה שזה מתחיל, ושתמצא דרך להגיע.
|
-
|
פורסם ב: 03.10.2009
בדיקת מעקב שגרתית אצל הרופא נשים שלי...הריון - תקין, מי שפיר - תקין, גודל עוברית - תקין, עלייה במשקל שלי - תקין...הכל נהדר אבל אופס..רגע נשאר לבדוק לחץ דם....155/95...לא, לא, לא...זה לא טוב....הרופא התחשב בי ודרש שלמחרת בבוקר אלך לקופ"ח לבדיקת לחץ דם נוספת.
|
-
|
פורסם ב: 14.09.2009
ביום חמישי, 27 לאוגוסט, סיימתי את העבודה בשעה 20:00, נפרדתי מכולם (לא תכננתי לעבוד אחרי שבוע 40) ונסעתי לבריכה. היינו מעט בנות, אז המדריכה פינקה אותנו בוואטסו ורייקי והיה ממש נהדר. הגעתי הביתה בשעה 22:15, רגועה.. נינוחה.. והזמנתי את שרון (הדולה שלי, שתקראו עליה עוד מעט) לעיסוי ליום למחרת. זו בצחוק עוד אמרה, אם לא תזעיקי אותי באמצע הלילה אז ניפגש בבוקר.
|
-
-
|
פורסם ב: 13.04.2009
אחריחודש של צירים, מדומים ואמיתיים, ימים שלמים בהם כבר לא הצלחתי לזוזולילותללא שינה.. הגיע הלילההמיוחל. כל הזמן אמרו לי, את כבר תדעי מתי זה באמת זה, כאביםכאלה לאמפספסים..
|
-
|
פורסם ב: 18.03.2009
כבר משבוע 38 נגמרה לי הסבלנות, הייתי מוכנה...די מספיק לי, הבנתי את הרעיון...
אבל לפיצי היו תוכניות משלה והיא החליטה לתת לי לחכות עד היום האחרון...
שבוע 40 הגיע בזחילה, קמנו בבוקר יום שלישי- יום הבחירות (ולא , לא חשבנו לקרוא לה ציפי או אהוד או ביבי), היה נראה שהולך להיות עוד יום רגיל ומשעמם בבית...
|
-
|
פורסם ב: 18.03.2009
זה היה בחול המועד סוכות, באותו שבוע הייתה הרגשה חזקהשהנה זה מגיע. יום חמישי רגוע עם הבעל והילדים, התחיל בסידור הבית, הכנתי תיקלעצמי ועל הדרך, תיק לילדים לסופ"ש כולל שבת.
|
-
-
|
פורסם ב: 22.02.2009
made in vietnam או איך נולדתי? אמא אבא ואחיותיי התאומות, נסעו לשליחות בהאנוי בירת וייטנאם מטעם משרד החוץ- המינוי הראשון של אבא!
ככה אחרי שנה וקצת שהתרגלו לאוירה ,לאויר המגעיל ולאוכל... החליטו כי הגיע הזמן להרחיב את העסק.
|
-
|
פורסם ב: 21.02.2009
שבוע 41+1 יום שישי- אני מתעוררת בבוקר מרגישה הרגשה מוזרה בבטן, ניגשת לשירותים ורואה הפרשה דמית. הפקק הרירי המפורסם!!!
אני מעירה את בעלי ומודיעה שיש לי דם. בעלי אומר בואי ניסע לבית חולים ואני אומרת מה פתאום זה יכול לקחת גם ימים.
|
-
|
פורסם ב: 02.02.2009
הופ, מה זה? אאוצ' זה כאב. לא מכירה את הכאב הזה. מבקשת מהשעון עזרה ומתחילה לתזמן. אמה מתעכבת מעט כי כרגיל הגן לא היה פתוח. היא מגיעה ושוב הכאב ההוא, מביטה בשעון, עברו 10 דקות מהפעם הקודמת. אני אומרת לאמה שכנראה הרגע המיוחל הגיע. היא שואלת אז למה את הולכת לעבודה? אני עונה בשתיקה... לא יודעת.
|
-