כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים
סיפורי לידה
-
|
פורסם ב: 25.10.2007
הרופאים מתחילים, אבא ליידי, אני שומעת אותם מדברים בג'יבריש של רופאים, פתאום אני מרגישה לחץ נעים כזה, אני אומרת לאבא: "קובי, הם מוציאים אותה, בוא נגיד שמע ישראל", אנחנו מתחילים וממש בסיום התפילה, על המילה האחרונה שבה, הרופאים אומרים לנו: "מזל טוב, יש לכם בת", וואלה??? באמת קולמבוס?
|
-
|
פורסם ב: 25.10.2007
את בטח יודעת,שבחודש דצמבר 2006, ניסינו, אבא שלך ואני, להביא תינוק/ת לעולם.
לצערי, (או אולי לטובתי), אלוהים החליט שלא לתת לי את אותו הריון, ועברתי הפלה.
לא ויתרתי, וגם לא חיכיתי הרבה, וממש אחרי זמן קצר הריתי שוב.
|
-
|
פורסם ב: 15.10.2007
אני בוערת שם למטה! בוערת! איך אפשר לעמוד בכאב כזה? אי אפשר...... בריטה אומרת לי שהראש כמעט בחוץ, וצריך לחכות לציר הבא ואז שוב לדחוף יפה כמו שאני עושה.... אבל אני.... מתנתקת מהעולם הזה... מהחיים... זה כאילו אני שם ואני לא שם....
מין סוג של מוות. לכמה רגעים.
ובריטה קוראת לי מעולם המציאות "ענבר, ענבר, תסתכלי עליי, תסתכלי לי בעיניים, הוא כמעט בחוץ" ונירי מזכיר לי להמשיך לנשום... ואט אט אני חוזרת... והציר מגיע.... ואני שוב נושמת ודוחפת.... הראש יוצא.... ושוב מחכים לציר נוסף כדי לדחוף אותך סופית החוצה.....
|
-
-
|
פורסם ב: 08.09.2007
עוד לילה נטול שינה מיני רבים בחודשים האחרונים, השעה 3:20 לפנות בוקר ואני כולי מתלבטת ומתחבטת אם לקום או להמשיך לשכב אולי השינה תבוא לבקר אותי שוב...וכמה אני זקוקה לשינה...
בראש עוברות מחשבות לגבי הסידורים שיש לי לעשות מחר. יום ראשון יהיה מחר, אני אומרת לעצמי,יום הולדת לאחי, חייבת להתקשר אליו בבוקר לא לשכוח! חמתי פה איזו הקלה, נעשה קניות ואולי נסיים עם סיפור העגלה המייגע. וככה בעודי מתכננת לו"ז מדוקדק שלא יבייש מבצע צבאי, זרם מים חם עובר לי בין הרגליים, אופס… אני אומרת לעצמי, והנשימה נעתקת!
|
-
|
פורסם ב: 02.08.2007
סיפור עם תקווה: בת יחידה להוריה, נפצעה בתאונת דרכים, הוגדרה צמח, ועכשיו חובקת בן.
|
-
|
פורסם ב: 01.08.2007
ביום שני 2/7/07 הייתי בביקור שגרתי אצל רופא הנשים שלי {בשבוע 39 }
במוניטור ראו צירונים קטנים וחלשים אך סדירים .. ללא שום כאב מבחינתי ..
{זה מה שהיה גם בחלק מהמוניטורים הקודמים אז לא התרגשתי ..}
|
-
-
|
פורסם ב: 15.04.2007
אחרי חמישה חודשים של ניסיונות בהם ניסינו נראה לי כמעט הכול, יום כן יום לא, ערכות ביוץ, שכיבה על כרית חצי שעה וכדומה.. החלטתי שהחודש – החודש בו נסענו לטיול באיטליה – אני לא מתעסקת עם זה. ניסע, נטייל, נעשה חיים, וכשנחזור "נתעמק" בעניין.
|
-
|
פורסם ב: 13.04.2007
יום חמישי בבוקר... אני מתעוררת ומגלה שהפקק הרירי נשר ( אי אפשר לפספס את זה, זו הפרשה מאוד חומה עם גושים..), אני מאושרת , יודעת שזה סימן שהלידה קרובה , עובר קצת זמן ואני שמה לב שאני עדין מדמממת. אנחנו מתלבטים אם ללכת לבית חולים , מתקשרים להתייעץ עם אנשים ( סיגל, תודה רבה...), אוכלים ארוחת בוקר, הכל מאוד ברוגע ונוסעים לבית חולים כשהדימום לא מפסיק.
|
-
|
פורסם ב: 04.04.2007
הכל התחיל בבוקר של יום רביעי בתאריך 28/3/2007 בשעה 4:00 אחר הצהריים שכאשר לא הרגשתי אותך כלל בבטן (כניראה הייה לך נוח בתנוחה שהיית בה אז החלטת לא לזוז!) נסענו לבית חולים אני וסבתא (זיוה) אחרי בדיקות של מוניטור ואולטרסאונד החליטו לעשות לי צירים יזומים דרך הווריד כדי לראות איך את מרגישה שם בזמן צירים
|
-