כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים
סיפורי לידה
-
|
פורסם ב: 19.01.2009
כשהגעתי לתאריך הלידה המשוערכבר הייתי מיואשת, הרגשתי כבדה עייפה וכבר רציתי לפגוש את הנסיכה.
ניסיתי הכלרפרקסולוגיה, הליכות, סקס... שום דבר לא עזר.
|
-
|
פורסם ב: 14.01.2009
בחמש וחצי אחה"צ אישפזו אותי במחלקה לסיכון גבוה לצורך מתן זירוזבטבליה (pg) המוחדרת לנרתיק. בתשע וחצי בלילה, אחרי ששלחתי את הבעלול לארגןדברים לילדים ולשים אותם אצל אמא שלי, קיבלתי את הטבליה וחיכיתי שתתחיללעבוד.
|
-
|
פורסם ב: 07.10.2008
ב12 עליתי למיטה התחננתי לאפידורל ב1 וחצי. המייילדת אומרת לי את לא יכולה עכשיו כי זה מוקדם לך
אמרתי לה אההה אז היא אמרה לי אני אתן לך קוקטייל נגד כאבים... אני עושה לה איזה טעמים יש?!?!??! היא התחילה לצחוק . ונתתה לי לחתום על טופס לאפידורל כי אח'כ אני אהיה מטושטטטטשת ולא אצליח לחתום! חתמתי בשמחה... והקוקטייל לא משפיע ואני כבר מתה מכאבים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
|
-
-
|
פורסם ב: 16.07.2008
אני מיואשת לגמרי... אני בעיצומו של שבוע 40 (40+6 ליתר דיוק!!),
חושבת לעצמי: אולי כדאי לנסוע לביה"ח כדי שיעשו לי זירוז.
החג מתקרב, וכ"כ לא בא לי ללדת בראש השנה, בחג אני כבר רוצה להיות אחרי!!
|
-
|
פורסם ב: 22.05.2008
שבוע 36 – צירים סדירים כל 10 דק' , אני פונה אל רופא הנשים שלי שלא מעוניין לקחת סיכון ולבדוק אותי... הוא נותן לי הפניה למיון ושולח אותי , הוא אומר לי להזדרז להגיע למיון כי לידה יכולה להתפתח ממש בכל רגע... אם לומר את האמת הוא מצליח להלחיץ אותי.
|
-
|
פורסם ב: 28.01.2008
הכל התחיל מבדיקה שגרתית בשבוע ה-37. הרופא ערך אולטרה-סאונד ואמר שהכל מצויין....לפני שהלכתי הוא בדק גם לחץ דם. שם היתה לנו הפתעה של לחץ דם קצת גבוה.
|
-
-
|
פורסם ב: 02.12.2007
הכל התחיל מביקור תכוףבשירותים... חשבתי שאני מתפוצצת.. השעה 00:00 עליתי למיטה נשקתי לבעלי ללילהטוב ואיך שהראש הונח על הכרית הרגשתי לחץ שלא יתואר על שלפוחית השתן.. טוב אמרתילעצמי... נקום לפיפי ונחזור לישון... איזה לישון....
|
-
|
פורסם ב: 29.10.2007
ביום שלישי בערב 9/10 ב- 20:30 בערב כך באמצע החדשות אני יושבת אחרי מקלחת נעימה נחה אחרי יום ארוך פתאום לחץ קטן בבטן התחתונה משהו שנתן לי להרגיש משום מה שזה משהו שמזכיר לידה לא סתם מין לחץ שאני רגילה אליו מחודש חמישי....
|
-
|
פורסם ב: 26.10.2007
יקר שלי אני עומדת מעל מיטתך ומתקשה להאמין שהכול מאחורינו: הטיפולים, ההיריון שלא הצליח, הזריקות ואפילו הלידה. הכול מאחורינו ואתה מלאך שלי ישן בעריסה ואני, אני נפעמת מחדש כל פעם.
מי בכלל זוכר את הטיול למיון בשבוע 36 כשלא הרגשתי אותך.
|
-